תאילנד היא מדינה בדרום מזרח אסיה הגובלת בלאוס מצפון-מזרח, בקמבודיה מדרום-מזרח, במלזיה מדרום, ובמיאנמר מצפון-מערב. אזרחי תאילנד נקראים “תאים”. שטחה של תאילנד הינו כ-514,000 קמ”ר והיא מחולקת מנהלתית ל-76 פרובינציות המנוהלות על ידי מושלים ממונים. ממלכת תאילנד הינה מונרכיה חוקתית. ראש המדינה הוא המלך משנת 1946). ראש הממשלה המכהן הינו ראש הצבא לשעבר.
בתאילנד מדוברות מספר שפות ומספר רב של ניבים. בצפון-מזרח תאילנד נפוצה שפה הקרויה איסן, בצפון-מערב תאילנד שפה המכונה פאסה צ’יאנג מאי, ואילו השפה הנפוצה ביותר במדינה כולה והרשמית היא השפה התאית המרכזית. מבחינה אתנית ההערכה כי 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 11% סינים, 3.5% הם מלאים ו-10.5% אחרים, אך למעשה רבים מהאוכלוסייה כיום הם מעורבים כך שקשה למדוד באחוזים בצורה מדויקת. כלל אוכלוסיית תאילנד עומדת כיום על 68.86 מיליון איש.
תרבות
התרבות התאית עתיקת יומין. משמעותה כבוד לזולת ולמבוגרים, היררכיה, צייתנות, ושקט נפשי חזקים מאוד בחברה התאית, אם כי בהדרגה השפעת המערב וגם השפעת מדינות חזקות באזור שמשתנות בעצמן (בעיקר סינגפור וסין) גורמות לשינוי תרבות זו. התאילנדים מייחסים חשיבות גבוהה לראש (הנחשב לאיבר מקודש) ובזים לכף הרגל. בשל כך, ליטוף ראש (אפילו של ילד) עשוי להיחשב כפעולה פוגענית והפניית כף הרגל לפסל בודהה או לאדם כלשהו מהווים עלבון של ממש (בשל כך בעת ישיבה רגל על רגל יש להיזהר שלא להפנותה לעבר אדם אחר, וישיבה אל מול בודהה במקדש תמיד תיעשה בשילוב רגליים כך שכף הרגל לא תצביע אל פסל הבודהה.
גם כבוד למבוגרים הוא דבר חשוב ביותר בתרבות התאית. המעמד ההיררכי נקבע בסדר עולה לפי גיל, מין ומעמד כלכלי. בראש פירמידת הכבוד בתאילנד נמצא בית המלוכה כאשר התאים מצפים כי גם הזרים ישמרו על כבוד בית המלוכה – כל הערה בדבר בית המלוכה עלולה להתפרש כעלבון ועל כן רצוי להימנע מדיונים רגישים בהקשר זה עם התאים. על אף מזגם החם התאים נוהגים לשמור על קור רוח, גם בעת מיקוחים. התפרצות וצעקות נחשבים לאובדן כבוד, ויובילו מיידית לאובדן ההערכה של הזולת כלפי המתפרץ. עם זאת התאים מאמינים בצחוק ובהומור המהווים נדבך מרכזי בתרבות התאית. התאים נוהגים להקניט ולצחוק איש על רעהו ופעמים רבות צוחקים כשהם נבוכים, דבר העלול להתפרש, בטעות, כזלזול על ידי המערביים.
תאילנד הינה מדינה בודהיסטית ברובה, כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, 4% מוסלמים ו-1% נוצרים. לנושא הדת יש ייחוס רב בתאילנד, הבודהיזם תופס חלק חשוב מאוד בחיי התאים והדת היא נושא רגיש למדי ויש להימנע מכל מחווה שעלולה להתפרש כזלזול בבודהה.
- בתאילנד יש 17 חגים רשמיים אשר נקבעים על ידי הממשל ונחגגים באופן שונה במגזר הציבורי והמגזר הפרטי.
הברכה המסורתית בתאילנד נקראת “וואי” (WAI) אנשים אשר יברכו אתכם באופן זה יבצעו קידה קלה בעוד שכפות ידיהם צמודות כפי שנהוג בעת תפילה. עבור התאילנדים יש כללים נוקשים שמכתיבים איך ומתי יש לבצע את הברכה. באופן כללי, אנשים במעמד נמוך יותר נוהגים לברך קודם. לא מקובל לתת את הברכה לאנשי שירות או לרוכלים. ככל שהידיים של נותן הברכה גבוהות יותר, כך הוא מכבד אתכם יותר. לעתים רבות תאילנדים רבים נוהגים גם לבצע את הברכה כאשר הם עוברים ליד מקדשים. המקומיים לא מצפים שהתיירים הזרים במדינה ידעו כיצד לבצע את הברכה, או כיצד להתנהג כאשר מבצעים מולם את הברכה. אם מישהו מבצע את הברכה עבורכם, מומלץ בתגובה לכך לקוד קידה קלה בלבד. אנשי עסקים תאילנדים בדרך כלל נוהגים במקום זאת ללחוץ את ידי התיירים במקום לבצע את הברכה.
