קוריאה, כמו מדינות רבות ברחבי העולם, קיבלה בינואר את השנה האזרחית החדשה. בעשור האחרון ידעה כלכלת דרום קוריאה תהפוכות רבות, שכן את רובן ניתן ליחס לשיתופי הפעולה והמגעים בין המדינה לבין האליטות היזמיות.
בשנות ה-60 הייתה קוריאה הדרומית אחת המדינות העניות בעולם ובעלת הכנסה לנפש קרובה לזו שנמדדה בחלקיה העניים ביותר של אפריקה. הכלכלה חוותה את הצמיחה האיטית ביותר באסיה לצד האינפלציה הגדולה ביותר. התערבות ממשלתית מסיבית בעשוריה הראשונים, הייתה זו שחילצה את המדינה מהמשך הידרדרות. בעזרת מערכת המס, רגולציות והזרמת כספים, דאג השלטון לטפח את ענפי היצוא ואת התעשייה ‘הכבדה’, כגון יצור המכוניות והספנות.
בעקבות המשבר הכלכלי באסיה בשנת 1997, סבלה קוריאה ממשבר נזילות ונזקקה לחילוץ מטעם קרן המטבע הבינלאומית. אחד התנאים לקבלת התמיכה היה ארגון כלכלי מחודש, אשר יסייע להוביל את המדינה להתרכז בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT). בעזרת שיכתוב אידיאולוגית עבודה חדשה ויזמות תעשייתית פנימית, כיום, קוריאה נחשבת לחוד החנית בפיתוח וייצור חלקים ורכיבים בעסקי חומרת התקשוב. מלבד זאת, היא בין המובילות בעולם בתחומי המכונות, הרכבים (Hyundai), מוצרי האלקטרוניקה (LG, Samsung) והספנות. למרות הנתונים הקשים ודווקא בגללם, הצמיחה הכלכלית של דרום קוריאה כל כך מרשימה. תוך 30 שנים קוריאה הצליחה להפוך ממדינת עולם שלישית לאחת הכלכלות החזקות והמשפיעות בעולם.
על פי דו”ח World Economic League Table 2020, קוריאה היא מדינה בעלת הכנסה גבוהה עם התמ”ג המותאם לנפש של 44,740 דולר בשנת 2019 ומדורגת במקום ה-12 בעולם. הדו”ח מציג את המבנה הכלכלי שמתמקד בצמיחה ובהובלת יצוא מהתעשייה הנשלטת על ידי תאגידי הובלה משפחתיים המכונה ‘Chaebols’. דרום קוריאה, כלכלה פתוחה ודינאמית שנשענת על הסחר העולמי, צפויה להפוך לכלכלה העשירית בגודלה בעולם.
עם זאת, מיקומה של קוריאה בין הפטיש לסדן – במלחמת הסחר בין ארה”ב לסין והמתיחות עם יפן – מהווים סיכוני צמצום משמעותיים. המשבר המתמשך עם יפן מותיר ריק ביצוא הסחורה שיש צורך למלאו.
הכלכלה הקוריאנית הייתה צוברת תאוצה מהר יותר, אלמלא ההאטה הכלכלית בסין. בנוסף, סין צפויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם, והודו תעקוף את גרמניה להיות הרביעית בגודלה.
“הנס הכלכלי” של קוריאה דובר רבות ונזקף בעיקר לזכותן של המעצמות הכלכליות והתלות בהן עד היום; כאשר מעט תשומת לב הוקדשה להישגיה ותרומותיה של העבודה הקוריאנית לפיתוח התעשייתי. משתמע שבעתיד הקרוב, כלכלת קוריאה צפויה לקצור את פירותיה וליהנות מהעמל שהושקע. הדרך עדיין ארוכה ומותנית באתגרים רבים: בהיבט חיצוני, קוריאה עדיין תלויה באיזון זירת הסחר העולמי והתאוששותה. בהיבט פנימי, התמודדות עם משברים מבניים רבים, כשבעיקרם משבר דמוגרפי מחריף.
מקורות:
The World Economic League Table 2020, https://cebr.com/wp-content/uploads/2019/12/World-Economic-League-Table-Report-2020-Final.pdf
Andrew Eungi, K., & Gil-sung, P. (2007). Nationalism, confucianism, work ethic and industrialization in south korea. journal of contemporary asia, Volume 33, 37-49. https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00472330380000041?casa_token=hL1sJc5pfNcAAAAA%3ArB3YzSZOeDkEbOLfIMGd7_62W9oO6kK2AWRclME4zpc8B64LLGQI1F0lQ2ErmZRWBzrCvcDqsmc0&
