יחסי ישראל-סין
מערכת היחסים הרשמית בין ישראל וסין כוננה רשמית רק בראשית שנת 1992, אך קדמה לה היסטוריה ארוכה של יחסי ידידות בין העם הסיני והעם היהודי. יחסים שהחלו בהתיישבות קהילות יהודיות באתרים שונים בסין, ושיאם הינו במסתור שמצאו 30,000 מיהודי אירופה בשנגחאי בימי מלחמת העולם השנייה.
המאפיין המייצג יותר מכל דבר אחר את הנוכחות היהודית בסין, הוא ההיעדר הכמעט מוחלט של אנטישמיות ורדיפת יהודים. בקרב ההנהגה והציבור הסיני השתרשו במקום זאת הערכה לעם היהודי, ובעיקר לתרבותו ולהיסטוריה העשירה ממנה הוא שואב את כוחו ועמידותו. גישה זו היוותה בסיס איתן למערכת היחסים שהתפתחה בין ישראל וסין.
בתאריך 24 בינואר 1992 חתמו שרי החוץ של ישראל וסין על ההסכם לכינון יחסים דיפלומטים בין המדינות, ועידן חדש נפתח ביחסים בין העמים והמדינות. עם כינון היחסים החל תהליך מהיר של צמיחה בקשרי הכלכלה והמסחר בין סין וישראל. הודות לרצון הטוב שגילו שתי הממשלות, נבנתה תוך זמן קצר תשתית פורמאלית לקשרים ונחתמה סדרה ארוכה של הסכמים.
הסכמים בין ישראל לסין
הסכמי היסוד (1992-2000)
הסכם סחר (1992) – יחד עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נחתם הסכם זה שהביא להסדרת יחסי הסחר בין שתי המדינות. סין נתנה לישראל מעמד של מדינה מועדפת וגובה מישראל את שיעורי המכס הנמוכים ביותר.
הסכם להכרה הדדית לאישורי תקינה (1994) – הסכם בין מכון התקנים הישראלי לבין שני מכוני התקינה הסיניים:
- SACI– The State Administration of Import and Export Commodity Inspection
- CSBTS– The Chinese State Bureau of Technical Supervision
הסכם ספנות (1994) – ההסכם מאפשר לחברות הספנות של כל מדינה (צים ו- COSCO) לפעול בתחום רעותה, לפתוח משרדים ולנהל את עסקי הספנות שלהן באופן עצמאי, ללא שיתוף גורם מקומי. בשנת 2001 קיבלה חברת צים אישור להפעלת שירותים לוגיסטיים.
הסכם תעופה (1994) – במסגרת ההסכם פועל הקו הסדיר של אל על בין הערים תל אביב ובייג'ין. בתיקון זמני להסכם שנערך בשנת 2002, אושרה טיסת מטען של אל על בקו תל אביב- שנגחאי-בומביי-תל אביב.
הסכם מניעת כפל מס (1995) – ההסכם נועד למנוע כפל מס של יחידים ושל חברות על רווחיהן בסין ובישראל.
הסכם לעידוד ואבטחת השקעות (1995) – ההסכם נועד להגן על השקעותיהן של חברות מסחריות ממדינה אחת בשנייה, לאפשר הוצאת מט"ח, ישוב סכסוכים וכדומה.
הסכם מו"פ (2000) – הסכם לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח תעשייתי בין שתי המדינות, שמאפשר תמיכה של שתי המדינות בפרויקט המשותף לשתי חברות, אחת ישראלית ואחת סינית, החברות יקיימו מחקר ופיתוח תעשייתי משותף בתמיכת הארגונים הרלוונטים : בישראל- לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ס. ובסין – משרד ה MOFTEC. ב-2002 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין מתימו"פ לבין מרכז TORCH הסיני, המאפשר שיתוף פעולה במחקר ופיתוח במזגרת ההסכם.
ההסכמים הפיננסיים (1995-2012)
הסכם לשיתוף פעולה פיננסי (הפרוטוקול הפיננסי 1995) – ההסכם על הפרוטוקול הפיננסי בין ישראל וסין הוא כלי שמטרתו לקדם את המסחר בין שתי המדינות, באמצעות כך שהוא מאפשר לחברות סיניות לקבל הלוואות לטווח ארוך כאשר הן עושות עסקים עם יצואנים ישראלים בתחומים של מוצרי הון והקמת תשתיות. הפרוטוקול מקנה לחברות ישראליות את האפשרות להשתתף בפרויקטים ובעסקאות מול גופים וחברות ממשלתיות, הנדרשים לייבא לסין רק ממדינה המעניקה אשראי מסובסד. הסכם המדרת קובע כי לחברה הסינית יינתן אשראי ל-10 שנים, בריבית מסובסדת של 2.5% ובפריסת תשלומים בה רוב התשלום מתבצע בחמש השנים הראשונות. ההסכם מקנה לחברות הישראליות את האפשרות להתחרות מול חברות ממדינות אחרות המציעות ללקוח הסיני כלי דומה (אך לא זהה), על הפעילות בסין. החל משנת 2002 עמדו לרשות היצואנים הישראלים 200,000,000$ למימון עסקאות נוספות.
הסכם לשיתוף פעולה פיננסי (2004) – הרחבת התקציב ב-2 מיליון דולר נוספים מעבר להיקף האשראי של הפרוטוקול הראשון.
הסכם לשיתוף פעולה פיננסי (2010) – בחודש מאי 2010 נחתם הפרוטוקול הפיננסי השלישי, אשר מסגרתו עומדת על 400 מיליון דולר בנוסף לאמצעי האשראי של הפרוטוקול הפיננסי הראשון והפרוטוקול הפיננסי השני. הפרוטוקול ישמש למימון פרויקטים בסקטורים חברתיים וסקטורים הנוגעים לפיתוח כלכלי. בהתבסס על תנאי הפרוטוקול הפיננסי, נחתמו הסכמי הלוואה כלליים בין בנקים סיניים ובנקים ישראלים (הסכמי מסגרת), הקובעים את התנאים והתהליכים למתן הלוואה ספציפית למימון עסקת יצוא. מימון העסקה הינו בהיקף של 100% מסכום ההסכם המסחרי אשר מסגרתו בין 1 ליותר מ 5 מיליון שולר. ההסכם מאפשר מספר חלופות מימון, למשך זמן מקסימלי של 15 שנים.
פרוטוקול פיננסי ממוקד מים (2012) – פרוטוקול המיועד ליישום בפרויקטים בתחום טכנולוגיות חסכון במים ובתחום החקלאות, בהיקף של 300 מיליון דולר.
הסכמים מתקדמים (2007-2017)
הסכם הכרה בישראל כיעד תיירותי מאושר (2007) – במסגרת ההסכם הכירה סין בישראל כיעד תיירות מאושר לקבוצות תיירים מסין והוסדרו תהליכי ונהלי התיירות הקבוצתית בין המדינות.
הסכם מו"פ בין משרד התמ"ת למשרד המדע והטכנולוגיה הסיני (2010) – הסכם מחקר ופיתוח בין משרד התמ"ת ומשרד המדע והטכנולוגיה הסיני, המוביל ומקדם את נושאר המחקר והפיתוח התעשייתי בסין. ההסכם נועד לסייע בגיוון שיתופי הפעולה עם סין, ולקדם שותפות מבוססת ידע וחדשנות.
הסכם תקינה (2010) – הסכם תקינה בין משרד התמ"ת למכון התקנים הסיני. נושא התקינה מהווה חסם סחר משמעותי בסין וההסכם נועד להקל על היצואנים הישראלים בהתמודדותם בנבכי הבירוקרטיה הסינית.
הסכם המסדיר גיוס עובדים סיניים לתעסוקה זמנית בישראל (2017) – מאפשר הבאתם באופן חוקי ומסודר של עובדים סיניים לישראל, בדגש על עובדים לתחום הבנייה.
חתימת מזכר הבנות בנושא הגנת קניין רוחני בין ישראל לסין (2017) – במרץ 2017 ,חתמו משרד המשפטים הישראלי והמשרד לקניין רוחני בסין, על מזכר הבנות משותף, שמטרתו לחזק ולעגן את שיתוף הפעולה ההדדי בנושאי הגנה על הקניין הרוחני בשתי המדינות. חתימה זו, מהווה גושפנקא רשמית והדדית, להכרה המשותפת של שתי המדינות, באיכות הבחינה והרישום ההדדי של זכויות שונות בתחומי הקניין הרוחני בשתיהן, ומעודדת חברות ויזמים גלובאליים בכלל, וישראליים בפרט, להרחיב ולמנף את עסקיהם בסין, כמובן תוך תשומת לב מלאה לנושא ההגנה על הקניין הרוחני.
התפתחויות חדשות (2018-2025)
כלכלה ומסחר
ביבוא הישראלי מסין הגיע לשיא היסטורי של 13.53 מיליארד דולר בשנת 2024, עלייה של 19.8% מ-11.29 מיליארד דולר בשנת 2023. בשנת 2024, כ-15% מכלל הסחורות שיובאו לישראל הגיעו מסין, כאשר סין ממשיכה להיות היבואן הגדול ביותר לישראל.
בשנת 2023 הסחר הכולל בין שתי המדינות (ללא יהלומים) עמד על 14.5 מיליארד דולר, בהשווה ל-17.6 מיליארד דולר בשנת 2022, מה שהווה ירידה של 18% לאחר שנים של צמיחה מתמדת.
משא ומתן על הסכם סחר חופשי
סין וישראל מציגות התקדמות במשא ומתן הנמשך על הסכם סחר חופשי. על פי דיווחים ממשרד החוץ הסיני, הסיבוב של השיחות שהתקיים בסוף מרץ הוביל לציפיות לחתימה על הסכם סחר בעתיד הקרוב.
אתגרים דיפלומטיים עכשוויים
במהלך 2024-2025, יחסי ישראל-סין נתונים לאתגרים מתגברים בעקבות המתיחות הגיאו-פוליטית באזור המזרח התיכון. בשנת 2025, הדיפלומטים הבכירים של סין גינו את התקפות ישראל על איראן, וב-2 ביולי 2025, ישראל קראה לסין להפעיל לחץ על איראן כדי לרסן את שאיפותיה הגרעיניות.
נוכחות דיפלומטית מורחבת
כיום ישראל מחזיקה בשגרירות בבייג'ין וקונסוליות-כלליות בגואנגז'ואו, צ'נגדו, הונג קונג ושנגחאי, בעוד סין מחזיקה בשגרירות בתל אביב ונוכחות דיפלומטית נוספת ברחבי המדינה.
פעילות דיפלומטית מיוחדת
בינואר 2025 ביקר השליח המיוחד של הממשלה הסינית לענייני המזרח התיכון, ז'אי ג'ון, בישראל במסגרת המאמצים לתיאום מדיניות אזורית.
סיכום
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בשנת 1992, יחסי ישראל-סין התפתחו למערכת יחסים כלכלית-טכנולוגית משמעותית. למרות האתגרים הגיאו-פוליטיים הנוכחיים, השותפות הכלכלית בין המדינות ממשיכה לצמוח, כאשר סין מהווה את השותף הסחרי הגדול ביותר של ישראל באסיה. ההתקדמות לקראת הסכם סחר חופשי עשויה להוביל לשלב חדש ביחסים הכלכליים בין שתי המדינות, למרות המתיחות הדיפלומטית שהתעוררה בעקבות האירועים האזוריים האחרונים.
