טאיוואן – סקירת מסחר –
הזדמנויות עסקיות בטאיוואן
ענפי יבוא עיקריים
טאיוואן, בדומה לישראל, היא מדינה נטולת משאבים טבעיים ועל כן היא נאלצת לייבא למעלה מ90% ממקורות האנרגיה שלה. היא מייבאת בעיקר מוצרי אלקטרוניקה, מינרלים, מכונות, כימיקלים ומתכות בסיסיות. כיוון שהתעשייה תפסה את מקומה של החקלאות בעשורים האחרונים, טאיוואן מייבאת גם את רוב מוצרי המזון שהיא צורכת. ענפי הייבוא העיקריים של טאיוואן שרלוונטיים לישראל הם:
ענפי יצוא עיקריים
הכלכלה של טאיוואן מכוונת ייצוא והוא מהווה כ-70% מהתמ”ג של טאיוואן. היא מייצאת בעיקר אלקטרוניקה, מוצרי מידע ותקשורת, מתכות בסיסיות, פלסטיקה וגומי ומכונות. ענפי הייצוא העיקריים שרלוונטיים לישראל הם:
סקטורים רלוונטיים לחברות ישראליות ויתרונות יחסיים שיש לישראל בתחומים אלו
מים:
לצד אסונות טבע אשר פגעו בתוצרת החקלאית ובמאגרי המים הזמינים בטאיוואן, ניכר שגם ההתחממות הגלובלית משפיעה עליה. על אף שכמות המשקעים השנתית בטאיוואן היא כ-2500 מ”מ בשנה אגירת מי הגשמים אינה מתאפשרת עקב המבנה הגיאוגרפי של האי וריבוי רעידות האדמה שפוקדות אותו. מעבר לכך, ישנן בעיות רבות בצנרת, אחוז איבוד המים גבוה ואיכות מי הברז ירודה. המחסור במים גרם לממשלה להגות תכנית קיצוב במים הכוללת הפחתת לחץ המים בלילות באזורים מסוימים וניתוק מוחלט של המים באזורים אחרים למשך יומיים בשבוע (בהתאם למפלס המים). כמו כן, הממשלה מתכננת העלאת תעריף המים למשקים הפרטיים. טאיוואן מקדמת מדיניות של שימור מים ומעוניינת להפעיל אמצעים וטכנולוגיות לשימור מים, העלאת שיעור מחזור המים, הורדת שיעור אובדן המים והתפלת מים על ידי הקמת מתקני התפלה בשווי מאות מיליוני דולרים. על אף הניסיון להתייעלות אנרגטית במפעלים, נראה כי בתחום המים לא חלה התקדמות רבה ומפעלים לא מעטים מזרימים שפכים ללא כל סינון וטיפול לנחלים ולים. גורמים ממשלתיים מעוניינים לערוך מקצה שיפורים בתחום המים, ולחברות ישראליות יש את היכולות לספק לטאיוואן פתרונות למחזור מים, סינון, טיהור והתפלה.
מכשור רפואי:
סקטור המכשור הרפואי של טאיוואן בשנת 2015 היה בשווי כולל של כ – 3.5 מיליארד דולר, מתוכם כ-1.54 מיליארד דולר ייבוא של מכשור רפואי לטאיוואן, זהו שוק מתפתח בעל שיעור צמיחה גבוה שמשתוקק לטכנולוגיות חדשות ומתקדמות. ההוצאה על הרפואה גבוהה ולטאיוואנים מוכנות גבוהה לאימוץ חדשנות בתחום הרפואי. בשל חיזוק היחסים הכלכליים בין סין לטאיוואן בעיקר בתחום הרפואה (נחתם הסכם בין המדינות להכרה הדדית במחקרים קליניים לתרופות) כניסה לשוק הטאיוואני יכולה להוות קרש קפיצה בהמשך גם לשוק הסיני. יש לציין כי השוק הטאיוואני קל בהרבה לכניסה מבחינת בירוקרטיה ורגולציה, שכן טאיוואן מדורגת במקום ה15 בעולם ברשימת המדינות שקל לעשות איתן עסקים.[2]
מוליכים למחצה:
בשל שגשוג תעשיות הטלפונים החכמים ומוצרים אלקטרונים נוספים, תעשיית המוליכים למחצה הטאיוואנית נמצאת במגמת עליה ונכון לשנת 2016 זהו השוק המוליכים למחצה הגדול בעולם כבר חמש שנים ברציפות.
הפוטנציאל עבור חברות ישראליות טמון במחקר ופיתוח. שת”פ עם חברות ישראליות עשוי לספק לטאיוואן את הטכנולוגיות הדרושות לשדרוג התעשייה.
הסכמים ורגולציה:
מגבלות רגולטוריות למסחר עם המדינה
טאיוואן היא מדינה שפתוחה לעסקים זרים ותשלומי המכס בה נמוכים, עם זאת, היא מטילה הגבלות בנוגע למוצרים שעלולים לפגוע בביטחונה הלאומי או להגביר את זיהום האוויר, בעיקר מוצרים שמיוצרים בסין (כגון מזון). המגבלות העיקריות חלות על מגזרי הקמעונאות, תרופות, קוסמטיקה, חקלאות ומכשור רפואי.
הסכמים בין ישראל לטאיוואן
- “פרוטוקול בנושא ביטול מכס על תוצרת ימית” (יוני 1998)
- “הסכם שיתוף פעולה בנושא תקינה” (מרץ 1998)
- “פרוטוקול ביצוע בנושא מעבר זמני של סחורות” (יולי 2003)
- “פרוטוקול שיתוף פעולה בנושא תוצרת חקלאית” (יולי 2004)
- “הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי” (ינואר 2006)
- “הסכם שיתוף פעולה בנושא היגיינה וטיפולים רפואיים” (יולי 2006)
- “הסכם שיתוף פעולה בנושא ארביטראז'” (ינואר 2007)
- “הסכם ערי נמל אחיות בין KEELONG ואילת” (יולי 2007)
- “פרוטוקול שיתוף פעולה בנושא GOVERNMENT-E(“מרץ 2008)
- “פרוטוקול שיתוף פעולה בנושא עסקים בינוניים וקטנים” (אוגוסט 2008)
- “פרוטוקול שיתוף פעולה בנושאי מכס” (מאי 2009)
- “הסכם שת”פ במים” (נובמבר 2011)
- “הסכם הכרה הדדית בתקינה” (נובמבר 2011)
- “הסכם שת”פ בתחום העסקים הקטנים והבינוניים” (נובמבר 2011)
- “הסכם שיתוף פעולה במו”פ תעשייתי” (אפריל 2015)
[1] מתוך http://economy.gov.il/InternationalAffairs/EconomicReviews/Documents/economicrevtaiwan2017.docx
[2] http://www.doingbusiness.org/rankings
[3] מתוך http://www.export.gov.il/files/economy/israeltaiwanexport2016.pdf?redirect=no
