מאזן הסחר של 2024 חיובי ועומד על 0.56 מיליארד דולר נכון למאי 2025, ונכון לנתונים ראשוניים של סיכום שנת 2024, סך הייבוא הגיע ל-380.76 מיליארד דולר, עליה של 16.7% ביחס לשנה הקודמת.

ענפי ייצוא ייבוא עיקריים

ענפי ייצוא עיקריים (בסדר יורד), נכון לשנת 2024: טלפונים ניידים וחלקיהם, מחשבים, אלקטרוניקה וחלקיהם, טקסטיל וביגוד, הנעלה, מכונות וציוד, דגה, עץ ומוצרי עץ, אמצעי תעבורה וחלקיהם, מוצרי תקשורת ואגוזי קשיו. מוצרים נוספים שווייטנאם מייצאת כוללים נפט גולמי, פחם, מוצרי חשמל, פלפל, קפה, גומי, אורז, אגוזי קשיו ותה. בשנת 2024 היקף הייצוא הסתכם ב-365.8 מיליארד דולר (USD), עליה של 14.8% ביחס לשנת 2023.

ענפי ייבוא עיקריים (בסדר יורד), נכון לשנת 2024: מחשבים, אלקטרוניקה וחלקיהם, מכונות וציוד, טקסטיל, עור וחומרים לייצור הנעלה, טלפונים וחלקיהם, פלדה וברזל, מוצרי נפט, פלסטיקים ומוצריהם, כימיקלים. מוצרים נוספים שווייטנאם מייבאת כוללים מכוניות, תרופות, חומרי הדברה, חומרי עזר לתעשיית ההנעלה והתפירה, טקסטיל, אופנועים, דשנים. בשנת 2024 היקף הייבוא הסתכם ב-380.76 מיליארד דולר (USD), עליה של 16.7% ביחס לשנת 2023.

שותפות סחר מרכזיות

שוק הייצוא המרכזי של וייטנאם הוא ארצות הברית (142.48 מיליארד דולר בשנת 2024), כשבמקום השני סין (עדיין מעל 60 מיליארד), יפן (כ-20 מיליארד) ודרום קוריאה (כ-18 מיליארד). שוק הייבוא המרכזי נותר השוק הסיני (כ-95 מיליארד דולר), אחריו דרום קוריאה (כ-62 מיליארד), יפן (כ-22 מיליארד) וטאיוואן (כ-17 מיליארד). הגירעון המרכזי של וייטנאם כיום הוא מול סין (כ-42 מיליארד) ודרום קוריאה (כ-44 מיליארד).

המשק הוייטנאמי

התעשייה בווייטנאם (בעיקרה טקסטיל, אוכל, ריהוט, פלסטיק ונייר) מהווה 35.2% מן התמ״ג. זאת ועוד, וייטנאם היא הענק השלישי בגודלו במזרח אסיה מבחינת ייצור אנרגיה (לרוב בצורת נפט גולמי בלתי מעובד או פחם). בשנים האחרונות וייטנאם גם משקיעה בפיתוח תעשיות מתקדמות יותר מבחינה טכנולוגית: מכוניות, חשמל ומחשבים, מה שניכר במיוחד בייצוא השנה ובניסיונות הממשלתיים למשוך אל המדינה משקיעים זרים מתחומים אלה.

הסקטור החקלאי בווייטנאם הוא מן הגדולים במדינה ומהווה 12.8% מן התמ״ג. יחד עם זאת, התעשייה החקלאית התאוששה בשנים האחרונות לאחר קשיים קודמים, בעיקר בתחום ייצוא האורז שהתייצב וחוזר לצמוח. זאת ועוד, קונים מרכזיים לתבואה הוייטנאמית דוגמת הפיליפינים, אינדונזיה ומלזיה המשיכו לייבא מווייטנאם למרות הגדלת הייצור המקומי. סין גם היא חזרה להיות לקוח מרכזי לאורז הוייטנאמי לאחר התיקונים ברגולציה.

הסקטור השירותי (הגדרה רחבה במיוחד הכוללת בין היתר בנקאות, תיירות, שירותי רפואה, השכלה ואף אמנות), מהווה 52% מן התמ״ג. בהתאם, מקור ההכנסה הגדול ביותר של וייטנאם בשנים האחרונות טמון בסקטור זה: בתיירות. כ-75% מן התיירים בווייטנאם מגיעים ממדינות אסיה, כשמספר המבקרים מסין הוא הגדול ביותר ועומד על כ-3.2 מיליון איש (2024). מספר התיירים לווייטנאם הולך וגדל מידי שנה, בין היתר בשל הקלות נוספות בהליכי קבלת האשרה שהנהיגה ממשלת וייטנאם דרך הנגשתם ברשת. עד 2027 צפויה התיירות להוות גורם משמעותי עוד יותר לכלכלה- והמדינה מתעתדת לארח 35 מיליון תיירים ולהרוויח כ-58 מיליארד דולר.

תשתיות הסחר בווייטנאם

בשל צורתה המוארכת של וייטנאם וקו החוף הארוך שלה תשתיות הסחר מחולקות לשלוש: מערכת דרכים, מעברי מים פנימיים ונמלים. מערכת המסילות בווייטנאם משתרעת על 235 אלף קילומטר, והמסלול בין Hanoi – Ho Chi Minh ו-Ha Noi – Hai Phong מהווים את עורק המעבר העיקרי במערכת כולה משום שהם מקשרים בין מרבית האזורים הכלכליים המשמעותיים (מלבד שפך נהר ה-Mekong) במדינה. בכבישי וייטנאם מועברת כ-77.2% מן הסחורה והכביש המרכזי במדינה הוא National Route 1A (נקרא לפעמים בקיצור QL1A) שאורכו 2,300 קילומטר. הכביש מקשר בין 6 מתוך 7 אזורים כלכליים שונים במדינה. האזור בו לא עובר הכביש נתמך בכביש חלופי שיוצא מן העיר Ho Chi Minh. דרכים נוספות בצפון מקושרות לעיר Ha Noi. כלל הדרכים מתחברות לאלו של סין, לאוס וקמבודיה והן התרחבו במסגרת היוזמה הסינית "Belt and Road Initiative".

בווייטנאם כ-2,400 נהרות ותעלות שאורכם הכולל מעל 44 אלף קילומטרים. מתוך אלו כ-12 אלף קילומטרים מנוצלים לסחר, בעיקר סביב שפך הנהר האדום ונהר ה-Mekong. מעבר סחורות באמצעות אפיקים אלו עודנו פופולארי במיוחד משום עלותו הזולה, ולכן בווייטנאם ניתן למצוא כ-240 נמלים על גדות הנהר בהם עוברת 19.2% מן הסחורה.

אורכו של החוף בווייטנאם עומד על 3,260 קילומטר ובו מתרכז 82% מן הייבוא והייצוא במדינה (וממנו 6.1% מן התובלה). בווייטנאם מעל 120 נמלים בגדלים שונים כשהגדולים והחשובים שבהם הם נמל Hai Phong בצפון, נמל Da Nang במרכז ונמל Saigon בדרום. הנמלים שבמרכז המדינה הם החשובים שבנמלי וייטנאם, בעיקר משום שמרבית הנהרות נמצאים באזור כמו גם דרכי תעבורה ימית למדינות כמו סין, יפן, דרום קוריאה, רוסיה והונג-קונג.

נתונים מתוך משרד התחבורה של וייטנאם

בווייטנאם 28 נמלי תעופה ועד 2027 שואפת המדינה לשפץ את כולם ולפתח חדשים בעלות כוללת של 18.7 מיליארד דולר (הפרויקט הבולט בהקשר הזה הוא נמל התעופה הבינלאומי Long Tanh שהושלם בהשקעה של 8.2 מיליארד דולר). שלושת נמלי התעופה החשובים ביותר הם Noi Bai בצפון (ממוקם ליד הבירה), Da Nang שבמרכז ו-Tan Son Naht הממוקם ליד העיר Ho Chi Minh שבדרום.

יחסי הסחר וייטנאם – ישראל

על רקע שינויים כלכליים והדחיפה לחדשנות וטכנולוגיה מתקדמת יותר בווייטנאם משתנים גם היחסים שלה עם ישראל. נכון לשנת 2024, נפח הסחר בין וייטנאם לישראל צפוי לחרוג מ-3 מיליארד דולר. אם בשנים האחרונות מותגה וייטנאם כיעד עיקרי לייצוא של דשנים, הרי שדימוי זה השתנה משמעותית. דווקא ייצוא של רכיבים אלקטרוניים לסוגיהם (בעיקר שבבים) מישראל לווייטנאם הוא שמתרחב- ומהווה כמעט 94% מכלל הייצוא הישראלי למדינה זו. מגמה זו תואמת את ניסיונותיה של ממשלת וייטנאם לנתב את התעשייה המקומית לכיוון טכנולוגי חדש ומתקדם יותר (בייצור טלפונים ומחשבים). נתון זה הופך את וייטנאם לשותף הסחר הגדול ביותר של ישראל בדרום מזרח אסיה. היקף היריעה בא לידי ביטוי גם אם מסתכלים על הייבוא הוייטנאמי- שמתוכו ייבוא מישראל הסתכם ב-1.45 מיליארד דולר בשנת 2024, מה שהופך את וייטנאם גם למייבאת הראשונה באסיה של תוצרת ישראלית.

סקטורים רלוונטיים ויתרונות יחסיים לחברות ישראליות

החיפוש של וייטנאם אחר הטכנולוגיה המתקדמת יכול לקרב אותה אף יותר לישראל- מן הענקיות המתפתחות בתחום. בשנת 2022, העבירה וייטנאם תיקונים נוספים לחוק בעניין מעברי טכנולוגיה שקיים במדינה מ-2006. החוק המעודכן נכנס לתוקף בתחילת 2023 ומטרתו לעודד אימוץ טכנולוגיות חדישות כדי לייעל את הייצור הוייטנאמי ולתת לו יתרון יחסי חדש. במסגרת החוק הממשלה מעניקה תמריצי מיסוי לחברות מקומיות שמייבאות מכונות, ציוד וחומרים שניתן יהיה לנצל לצורכי מחקר ופיתוח (R&D) ויוזמה טכנולוגית. בנוסף, הממשלה מציעה מערכות סיבסוד, הלוואות וריבית משתלמת לחברות ומיזמים שישקיעו בפיתוח תשתיות טכנולוגיות במדינה. תקנה זו מצטרפת לחוק נוסף מ-2020 (Resolution #52/NQ-CP) הנוגע לאימוץ ופיתוח טכנולוגיות IT. בעקבות כל אלו עולה הדרישה בווייטנאם לטכנולוגיות ICT (או Information and Communication Technologies)- שוק ייבוא ששווה כ-22 מיליארד דולר ומהווה הזדמנות נהדרת ליצואנים זרים. לכן לא פלא שבין הסקטורים ההולכים וגדלים בשוק הוויטנאמי ניתן למצוא את התקשורת, הסלולר והאינטרנט- בין היתר בזכות סיועו של הבנק העולמי.

עמק הסיליקון הוייטנאמי בשולי העיר Ho Chi Minh מהווה הוכחה חיה למחויבות הממשלתית וכר פוריה לפיתוח טכנולוגי. המקום זוכה גם לתמיכה ממשלתית- משפטית וכלכלית, ומושך תמיכה גם מבחוץ. כך סמסונג הדרום קוריאנית השקיעה בשנים האחרונות 52.7 מיליון דולר בתוכנית Samsung Talent Program בווייטנאם למתן מלגות, פיתוח טכנולוגיות IT, הזדמנויות מחקר ועבודה וטיפוח כוח אדם מקצועי- זה שסביר ימצא עצמו ב-Ho Chi Minh.

שר המדע והטכנולוגיה הוייטנאמי, Huynh Thanh Dat, ביקש להדגיש שווייטנאם מעוניינת ללמוד מן הסטארט-אפים הישראלים, ולא בכדי. ישראל, הממותגת מזה מספר שנים "Start-Up Nation", מובילה בתחומים רבים בהם וייטנאם מבקשת להתייעל. חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו ב-2024 כ-7.2 מיליארד דולר, הישג שמושך לישראל כל שנה משלחות שמנסות לגלות את סוד ההצלחה הישראלית. ייתכן והוא היה גם גורם משפיע בחתימת הסכם הסחר החופשי בין ישראל ווייטנאם באפריל 2023 לפיתוח תחומי עניין משותפים דוגמת טכנולוגיות חקלאיות, טכנולוגיות מים, רפואה ופיתוח אנרגיות מתחדשות. כך מצטרפת וייטנאם לשורה של מדינות אחרות דוגמת הודו, סין ואוסטרליה בהן פועלות חברות ישראליות בתחומי המים והחקלאות. ההסכם עם וייטנאם יסייע בהולדתם של מיזמים משותפים לשתי מדינות, בארגונם של אירועים לחילופי ידע, משלחות ושיתופי פעולה בין אוניברסיטאות.

הסקטורים הרלוונטיים במיוחד לווייטנאם הם גם בין המצליחים בישראל. טכנולוגיות חקלאיות בישראל (או במונח המקובל בתעשייה Agri-tech) משכו 9.2% מן ההשקעה העולמית בתחום ב-2024 (כ-125 מיליון דולר), בעוד הטכנולוגיות החכמות משכו כ-7.8% (כ-42 מיליון דולר). בין ההשקעות הגדולות בתחום היו ההשקעות של Cisco ו-Qualcom בחברה הישראלית Prospera על סך 28 מיליון דולר והשקעות ב-Taranis על סך 12.5 מיליון. בישראל פועלות מעל 580 חברות העוסקות בטכנולוגיות חקלאיות- כשרובן הוקמו בעשר השנים האחרونות. החברות עוסקות במגוון תחומים כמו ביוטכנולוגיה, חוואות חכמה (Smart Farming), רובוטיקה, טכנולוגיות השקיה וניהול חכם של מערכות. תחום החקלאות הישראלי קשור לא פעם לתחום המים- גם בו ישראל מובילה בהיותה המדינה היחידה שעושה שימוש חוזר ב-87% ממי השופכין שלה. בטכנולוגיות המים הישראליות כבר עושות שימוש מדינות כמו אוסטרליה, סין ומדינות אפריקה- בהן ישראל מסייעת בהקמת תשתיות ויישום. כל אלה הופכים את ישראל לשותפה כדאית במיוחד עבור וייטנאם- המבקשת להתייעל בתחומים אלה ולהתמצב כמעצמה טכנולוגית בזכות עצמה.

הסכמים ורגולציה

וייטנאם חברה ב-ASEAN, ב-WTO, ב-China-ASEAN FTA וב-APEC. כמו כן, וייטנאם חתמה על הסכם הסחר החופשי עם האיחוד האירופי (EVFTA) וכן על הסכם השותפות הכלכלית הארוכה האסיה-פסיפיק (RCEP).

הסכמים בין ישראל לווייטנאם

• הסכם על שיתוף פעולה כלכלי, מדעי וחקלאי (24 לינואר 1996)
• הסכם תיירות (24 לינואר 1996)
• הסכם טלקומוניקציה (1997)
• הסכם על שיתוף פעולה חקלאי (1997)
• הסכם על שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי (25 לאוגוסט 2004)
• הסכם פעולה על שיתוף פעולה בנושאי תרבות, חינוך ומידע (27 בדצמבר 2005)
• מזכר הבנות על שת"פ חקלאי (2007)
• פרוטוקול פיננסי (2007)
• מזכר הבנות על הקמת מחלבת הדגמה ישראלית-וייטנאמית (2007)
• הסכם למניעת כפל מס ולמניעת התחמקות ממסים על הכנסה ועל הון (2009)
• הסכם שירותי תעופה (2010)
• הסכם סחר חופשי (VIFTA) – נחתם באפריל 2023

מגבלות רגולטוריות, תהליך הסחר עם וייטנאם

ויזה – על מנת לעשות עסקים בווייטנאם נדרשת ויזת עסקים, אותה ניתן לקבל בשגרירות או באופן דיגיטלי. גם הכניסה לווייטנאם מותנית בקבלת אשרה- ללא קשר לעסקים, אך נכון לשנת 2024 התהליך הפך מהיר יותר ונגיש יותר באופן דיגיטלי.

רישיון לייבוא, ייצוא ולהשקעות – על מנת שחברה תוכל לפעול בווייטנאם עליה לקבל רישיון מן הרשויות המקומיות (Investment License) שיאפשר לה לייבא, לייצא ולהשקיע במדינה. ייתכן ויהיה צורך ברישיונות נוספים.

רישום עסק – על מנת לסחור עם וייטנאם על חברה זרה להירשם כעסק בווייטנאם בנוסף לבקשה לקבל Investment License. לרוב אין מינימום הון שנדרש לרישום העסק- אך התהליך יכול לקחת עד חודשיים (השתפר ביחס לעבר). יש חברות שבוחרות להשתמש בגוף ייבוא וייטנאמי שייתווך ויחסוך את תהליך רישום החברה גם כחברה מקומית.

מסמכים בתהליך ייבוא וייצוא – יש למלא דקלרציה בייבוא עבור המכס המקומי אותה יש להגיש לפני ההגעה לווייטנאם או עד 15 יום לאחר ההגעה (קוצר בהשוואה לעבר), ואותה ניתן להגיש גם דרך השירות האלקטרוני (ששמו המלא Vietnam National Single Window – NSW). חשוב לציין שלשירות זה יש להירשם מראש). מסמכים נוספים אותם יש לספק עבור המכס יכולים לכלול חשבוניות, דו״חות בדיקה עבור המוצר, הצהרות על שוויו ותעודות מקור. מסמכים נוספים יש לספק גם בעבור ייצוא מוצרים מווייטנאם.

מוצרים אסורים – רשימה של מוצרים אסורים לייבוא למדינה מופיעה בחוק Decree No.43/2022/ND-CP (עודכן מ-2013). בין המוצרים כלי נשק, חומרי נפץ, זיקוקים, כימיקלים מסוימים, סמים וכלי רכב בהם ההגה נמצא בצד ימין.

מכס – ייבוא וייצוא מוצרים רבים מווייטנאם מותנה במכס. מכס על ייצוא (בין 0% ל-40%) קיים על כמה מוצרים בלבד, כשלרוב מדובר במשאבים טבעיים דוגמת מינרלים, חומרי גלם שנלקחו מיערות ומתכות. מכס ייצוא יש לשלם עד 20 יום מיום מילוי ההצהרה למכס הוויטנאמי (קוצר מ-30). מכס על ייבוא יחול על מרבית המוצרים מלבד מוצרים בטרנזיט (מעבר), מוצרים המיוצאים מאזורים ללא מס, מוצרים המיובאים ממדינות זרות לאזור ללא מס ולשימוש בו בלבד ומוצרים שמיועדים למעבר מאזור ללא מס אחד לאזור ללא מס אחר. תעריפי המכס מותנים בסטטוס המדינה ממנה הגיע המוצר:

• מדינה בסטטוס מועדף (Most Favorite Nation – MFN)
• מדינה שהיא חלק מהסדר תעריפים מיוחד (דוגמת מדינות ASEAN)
• מדינות בסטטוס רגיל

רישום מוצרים – מוצרים מסוימים נדרשים ברישום דרך הרשויות המקומיות. כך למשל, ייבוא קוסמטיקה לווייטנאם דורש רישום ברשות הסמים והתרופות. מוצרים נוספים הדורשים הרשמה כוללים כמובן תרופות אך גם תוספי מזון, מוצרי מעובדים מן החי והצומח, יין, סיגריות, שמנים, בשמים, חלב ומוצריו, ביצים ודבש.

הייבוא לווייטנאם מפוקח בחוק המכס (2019) ותקנות נוספות אך ממשלת וייטנאם ערכה שינויים חוקיים נוספים במטרה לרכך את הרגולציה בייבוא מוצרים למדינה. במסגרת Resolution No. 128/NQ-CP מנובמבר 2023, כ-65% מן המוצרים שעד כה הוכרחו בבדיקה קפדנית של הממשלה טרם קבלת אישור כניסה למדינה מרשות המכס המקומית- מטעמי בטיחות בעיקר- הועברו לקטגוריה חדשה (Group 2) שלא דורשת בדיקה שכזו. זאת ועוד, שואפת ממשלת וייטנאם לצמצם את כמות המוצרים שעוברים את בדיקות רשות המכס לכדי 10%. מטרת התקנה החדשה לצמצם את האפשרות לבדיקות כפולות ולייעל את אלו הנעשות (רק 0.02% מן המוצרים המסוכנים נעצרים כעת).