ליצואן הישראלי
ישנה רגולציה ישראלית שיצואן צריך לעבור על מנת לעבוד בהודו. ראשית עליו לקבל אישור מאגף הפיקוח על הייצוא. במקרה ומדובר במוצר ביטחוני יש צורך באישור של משרד הביטחון ואגף הפיקוח על היצוא. מלבד הגבלים הממשלה נותנת תמריצים על מנת לעודד פעילות בתחום המסחר עם הודו . התמריצים מגיעים בדמות השתתפות בעלויות מסוימות והקלות במיסוי. יתר על כן, בשנת 2010 הוקם במנהל סחר חוץ מערך המסייע לחברות ישראליות שרוצות להכנס לשוק ההודי. תוכנית הודו-סין-יפן מעניקה סיוע תלת שנתי למדינות שרוצות להיכנס לשווקים הללו. התוכנית משתתפת במימון העובדים ועלויות התפעול ושמה למטרה להגדיל את היקף הייצוא הישראלי.
ענפים מובילים- הזדמנויות
ביטחון – צבא הודו הוא השלישי בגודלו בעולם. בנוסף לכוחות הצבא יש בהודו כוחות שיטור רחבים שגם הם צרכנים של אמצעי ביטחון. להודו יש אתגרים רבים בתחום הביטחון גם מבפנים וגם מבחוץ כמו התעצמות סין והאגרסיביות שלה בגבולות המשותפים ובדרום מזרח אסיה בכלל, היחסים המתוחים מול פקיסטן, מרוץ החימוש הגרעיני ואיומי הטרור הפנימים. בנוסף, הודו מחזיקה בקו חוף באורך של 1,800 ק”מ הדורש פריסת כלי שיט והגנה מתמדת בפני חדירת גורמים עוינים. הודו שבשנים האחרונות רוכשת וצוברת מידע בנושאי פיתוח בטחוני עדיין רוכשת את רוב היכולות שלה מגופים זרים, תקציב הביטחון שלה גדל משנה לשנה ועמד ב2016 על 50 מיליארד דולר. אחד הגורמים שמאפשרים להודו לקבל ידע הוא רגולציית רכש הגומלין. חברות שעושות עסקים בהודו מחויבות ליצר או לפתח חלק מן הציוד בהודו. בין ישראל והודו יש שיתוף פעולה רחב בתחומי הביטחון. ממשלת הודו היא כיום הקניינית הגדולה ביותר של ציוד צבאי ישראלי. שיתוף הפעולה נמצא בתחומי מחקר משותפים, פיתוח טכנולוגיות ורכש גומלין כאשר חברות ישראליות רבות כמו אלביט, רפא”ל, תעשיה צבאית ותעשייה אווירית מבצעות בה עסקאות ענק.
פארמה – ההוצאות הממשלתיות על תחום הפארמה בהודו נמוכות באופן יחסי למדינות המערביות. מערכת הבריאות בהודו נמצאת במצב לא טוב, יש בהודו שיעור תחלואה גבוה והשינוים במדינה גורמים לתופעות כמו גידול במחלות הכרוניות ועלייה במקרי הסכרת. בנוסף, יש מחסור חמור של מיטות ורופאים במדינה. עם זאת, ממשלת הודו מגדילה את תקציבי הבריאות בכל שנה ושואפת לשדרג את מערכת ביטוחי הבריאות במדינה. עובדות אלה בנוסף לגדילה בצריכה הפרטית ועליית מודעות הציבור לבריאות גורמים לכך שבשנת 2021 יהיה מדובר על שוק של מעל 150 מיליארד דולר.
אגרו-טכנולוגיה וחקלאות – ענף החקלאות הוא חשוב ומשמעותי בכלכלת הודו. חלק נכבד מכח העבודה במדינה עוסק בו והממשלה משקיעה בו תקציבים גדולים. עם זאת, למרות ההשקעה הממשלתית הגדולה וכח העבודה שמועסק בו תחום החקלאות מהווה 17% בלבד מהתמ”ג של הודו. עובדה זו מעידה על הקידום הטכנולוגי והפיתוח הדרוש. בין ישראל והודו שיתוף פעולה בנושא זה מכיוון שיש לישראל ניסיון ומידע רב בנושא. הגדלת היבול החקלאי ליחידת שטח, פיתוח זרעים, ייעול הלולים והחלב, כל אלה מהווים כר פורה לשיתוף פעולה עתידי בין ישאל והודו.
מים וסביבה – הודו ניצבת אל מול בעיות גדולות בתחום המים. תשתיות המים ואיכותם באיכות נמוכה והטיפול בשפכים גם כן לקוי. טיפול בבעיות אלה ושדרוג התשתיות צפוי להביא לעלייה של 10% בשוק זה בשנים הקרובות. מלבד בעיות אלו יש את פרויקט הדגל בתחום, ניקוי נהר הגנס הקדוש שמהווה עורק חיים ראשי במדינה ושעלותו כרוכה במיליארדי דולרים. בפברואר 2012 נחתם הסכם בין הודו וישראל בתחום המים והשפכים, הסכם זה והידע שיש בידי חברות המים הישראליות מהווה פוטנציאל שיתוף פעולה אדיר בתחום.
5 טיפים לפגישה הראשונה בהודו
נמסטה – בעת פגישה עסקית התחילו בלחיצת יד, מומלץ להתחיל באדם הבכיר ביותר ומשם לשאר. ברכת נמסטה (שלום) תתקבל בברכה ותתפס כהבנת התרבות והזדהות איתה.
שפה – השפה האנגלית היא השפה השלטת בהודו, אם זאת לעיתים בעת פגישות עסקיות יעברו ההודים לדבר בשפתם. אל תירתעו והמשך כרגיל.
תרבות – הכירו את הרבדים ההיררכיים והחברתיים בהודו, היכרות זאת תוכל למנוע אי נעימות בהמשך.
אמון – הכירו את האנשים, הודים מעריכים יחסים בין אישיים. תפתחו אותם ותקדישו להם זמן. ייתכן שגם אם ההצעה שלכם אינה המשתלמת ביותר הקשר שלכם והאמון שתזכו בו ישיג לכם עסקה.
היררכיה – החלטות חשובות מתקבלות בהודו אצל הבכירים. בהנחה והם לא בפגישה אפשר להבין שמדובר בפגישה ראשונית וצריך להכין את השטח לפגישה הבאה.
