דניאלה רודי, תכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה | 18 אפריל 2018

מראשית דרכה כמדינה עצמאית החל להתבצע בסינגפור תהליך שמטרתו להפוך אותה לעיר מודרנית ומפותחת מן המתקדמות בעולם. בראש ובראשונה העמידה סינגפור לעצמה כמטרה לחתור לשגשוג כלכלי. זוהי מטרה קשה, בייחוד כשמדובר במדינה קטנה המוקפת במדינות שכנות גדולות, מדינה שאין לה אוצרות טבע והיא מורכבת מקבוצות אתניות שונות שאין להן שפה ותרבות משותפות.

נמל סינגפור תופס מקום נכבד בהתפתחותה הכלכלית של העיר. מיקומה של סינגפור – בצומת של נתיבי שיט המחברים בין האוקיינוס ההודי, ים סין הדרומי והאוקיינוס השקט – הקנה לנמל יתרון ניכר. הנמל הוא נמל מודרני מן החשובים בעולם – נמל שבו עוגנות כיום בכל עת מאות ספינות והוא מחובר בקווי שיט ליותר מ- 600 נמלים בעולם. כדי לתפוס מקום חשוב בתחבורה האווירית העולמית, הוקם בסינגפור על שטח ימי שיובש נמל התעופה צ’אנגי, והוא הוכתר בתואר “נמל התעופה הטוב בעולם”. התחבורה הימית והאווירית היעילה והמודרנית הן גורם חשוב בהפיכתה של סינגפור למרכז עסקים עולמי.

בסינגפור התרחש תהליך של ארגון אזורי המגורים מחדש, והוא נחשב לאחת מהצלחותיה הגדולות ביותר של ממשלתה. הבתים הישנים נהרסו ותושביהם פונו ממשכנות העוני לשכונות חדשות של בנייני דירות. המחסור בקרקעות בסינגפור ומחירן הגבוה חייב לנצל את הקרקע בצורה החסכונית ביותר, ולכן הבתים שנבנו הם רבי קומות. כיום מתגוררים 90% מתושבי סינגפור בבנייני דירות כאלה, המהווים דיור ציבורי. הממשלה אחראית לכך שבני הקבוצות האתניות השונות חיים אלה לצד אלה, ובאופן הזה מטשטשת ההפרדה שהייתה קיימת בין קבוצות האוכלוסייה השונות בעיר. בכל אחת משכונות הדיור הציבורי מצויים מרכז מסחרי, בית ספר, גן ילדים, מרכז תרבות וגן ציבורי.

התחבורה בסינגפור היא כיום מן היעילות בעולם, בניגוד למצב בערים גדולות אחרות. כדי להגיע להישג מרשים זה, נקטה סינגפור במספר אמצעים:

• צמצום מספר כלי הרכב הפרטיים – הממשלה מגבילה את מספר המכוניות שיכולות להימכר לציבור, בנוסף להיותן יקרות מאד. זאת על מנת למנוע פקקים ולשמור על האוויר נקי. בשל כך, לרבים מתושבי סינגפור אין כלי רכב פרטיים. מידי חודש הממשלה נותנת מספר מוגבל של רישיונות לנהיגה ברכב לציבור, שכמותם תלויה במספר המכוניות שיש ברגע נתון בכבישים, מספר המכוניות שירדו מהכביש, ומספר הכבישים החדשים שנבנו. הרישיון לרכב בלבד עולה לתושב סינגפורי כ-55,000$, והוא תקף ל-10 שנים.
• הקטנת התנועה במרכז העיר – בשעות השיא הכניסה לכלי רכב פרטיים למרכז העיר מוגבלת, והאזור כולו מוגדר כ”אזור מוגבל”. הכניסה למרכז העיר במכונית מתאפשרת רק למי שרוכש כרטיס כניסה מיוחד, שמחירו גבוה מאוד.
• שיפור התחבורה הציבורית – כדי לצמצם את מספר כלי הרכב במרכז העיר השקיעה סינגפור משאבים רבים בתחבורה הציבורית. היא בנתה מערכת מסילות לרכבת תחתית מהירה, נוחה ונקייה, שמחיר הכרטיס לנסיעה בה נמוך. גם האוטובוסים מספקים שירות מהיר ונוח בכל מקום בעיר. סינגפור לא תתיר החל מפברואר 2018 שום גידול שהוא במספר המכוניות הנמצאות בה, וזאת בשל המחסור בקרקע ומיליארדי הדולרים המתוכננים להשקעה במערכת התחבורה הציבורית.

סינגפור נחשבת למדינה שמאד קל לעשות עמה עסקים, היא במקום 2 מתוך 190 במדד הקלות לעשות עסקים לפי מכון היצוא הישראלי, ובמקום 2 מתוך 186 במדד החופש הכלכלי. התוצר המקומי הגולמי לשנת 2017 עומד על כ-303 מיליארד דולר. התוצר המקומי הגולמי לנפש בשנת 2017 עומד על 53,353$ כאשר בישראל הוא עומד על כ-47,000$ בלבד. המדינות שאליה סינגפור מייצאת הכי הרבה סחורות היא סין (14%) אחריה הונג קונג (12%) ולאחר מכן מלזיה (11%). סינגפור גם מייבאת הכי הרבה מסין (14%) אחריה ארה”ב (11%) ולאחר מכן גם מלזיה (11%).

בסינגפור הקלות מס מרחיקות לכת והסביבה הידידותית ביותר לעסקים בעולם על פי דוח האו”ם. סינגפור היא בית למאות חברות ענק שהקימו בה את מרכז הפעילות שלהם בדרום מזרח אסיה, היא זרועה במטות מרכזיים וחברות פיננסים ומיוצגים בה כל ענקי ה Fortune – 500. חברות ישראליות רבות גם כן הקימו את מטה אסיה שלהן בסינגפור. יש לציין כי קיים שיתוף פעולה בין חברות סינגפוריות לישראליות לצורך כניסה לשוק הסיני.

החסרונות בסינגפור הם שלממשלה חוב גבוה מאד כאחוז מהתוצר, למעשה הוא עומד על 104.7% מהתוצר נכון לשנת 2015. בנוסף, השוק קטן יחסית ולכן גם כוח הקנייה נמוך. סינגפור היא הזדמנות עסקית אדירה אך היא גם שוק יעד ייחודי שיש להבין על מנת לא לטעות בו.

ענפי ייבוא עיקריים – ישראל מייבאת מסינגפור בהיקפים הרחבים ביותר מוצרים מינרלים, מכונות וציוד חשמלי, פלסטיקה וגומי, מוצרי צמחים, מכשירים וכלים אופטיים, שמנים מבע”ח או מצמחים וכימיקלים. בסך הכל היקף היבוא של ישראל מסינגפור רשם עליה חדה של כ-95% ובשנת 2016 הסתכם בכ-1.4 מיליארד דולר כתוצאה מעליה ביבוא מוצרים מינרלים המהווים כ-42% מסך יבוא הסחורות.

ענפי ייצוא עיקריים – ישראל מייצאת לסינגפור בהיקפים הרחבים ביותר רכיבים אלקטרוניים, מכונות וציוד, ציוד טלקומוניקציה, מכשירים למדידה לבדיקה ולניווט, כימיקלים וזיקוקי נפט, מכונות למשרד ומחשוב. בסך הכל היקף היצוא של ישראל לסינגפור בשנת 2016 הסתכם בכ-343 מיליון דולר ירידה של כ-14% לעומת היקפו בשנת 2015 .

היקפי מסחר בעשור האחרון:

ככלל, יחסי ישראל-סינגפור הם יחסים קרובים ביותר, המבוססים על שנים של סיוע והדרכה שהעניקה ישראל לסינגפור החל משנותיה הראשונות, בעיקר בצורת סיוע בהקמת צבא. ראשיתו של הקשר הוא בשנת 1965, מיד לאחר פרישת סינגפור מהפדרציה המלזית. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו במאי 1969.

סקטורים רלוונטיים לחברות ישראליות ויתרונות יחסיים שיש לישראל בתחומים אלו – היצוא של ישראל לסינגפור נשען רבות על הביקושים של תעשיית האלקטרוניקה המפותחת של שוק זה ומאופיין בעיקר ביצוא רכיבים אלקטרונים, מכונות מחשוב ודפוס, מערכות וציוד בדיקה ועיבוד לתעשיית הרכיבים האלקטרונים. ענף זה מהווה נגזרת של תעשיית ה- Semiconductors ומושפע מרמת הביקושים של ענף תעשייתי זה. רבות מהחברות בענף מכשור למדידה ובדיקה עוסקות בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות וציוד בדיקה ועיבוד לתעשייה העולמית של סקטור הרכיבים המוליכים למחצה. היצוא הושפע מהותית מ-2 השפעות מנוגדות, כשמצד אחד נרשם גידול חד ביצוא הרכיבים האלקטרונים ומצד שני התקבל קיטון חד ביצוא כימיקלים ומכונות וציוד. ענפים אלו מהווים כ-45% מסך יצוא הסחורות הכולל לסינגפור. יצוא רכיבים אלקטרונים, עלה בכ-20% להיקף של כ-63 מיליון דולר. יצוא כימיקלים, ירד בכ-38% להיקף של כ-31 מיליון דולר ויצוא מכונות וציוד, ירד בכ-13% להיקף של כ-59 מיליון.

שווקי יעד עיקריים במדינה (ערים מרכזיות, נמלי ים) – נמל סינגפור, נכון ל-2012, הוא הנמל המסחרי השני העמוס ביותר בעולם על פי מדד מעמס האוניות העוברות בו (אחרי נמל שאנגחאי שעבר אותו ב-2010). נמל סינגפור הוא עמוד השדרה הכלכלי של מדינת סינגפור, החסרה משאבי טבע ועתודות קרקע. הנמל מהווה ערוץ חיוני ליבוא משאבים טבעיים ויצואם לאחר שעובדו וזוקקו, כך למשל, זיקוק נפט. הנמל מהווה מקור הכנסה עיקרי לתעשיית שירותי האירוח והתיירות בסינגפור וכן לתעשיית המזון.

הסכמים ורגולציה:

הסכמים בין ישראל לסינגפור:

• קרןמו“פ תעשייתי משותפת ישראל–סינגפור – (1996) נחתם בין המדינות הסכם לשת”פ במו”פ ובמדע. במסגרת הסכם זה הוקמה קרן דו לאומית לתמיכה במו”פ יישומי (תעשייתי) משותף. הצדדים להסכם הם לשכת מדען ראשי בישראל והרשות הלאומית לפיתוח כלכלי (EDB) בסינגפור. לקרן הנהלה משותפת המתכנס כפעמיים בשנה. הנהלת הקרן היא סינגפורית (אנשי EDB), ויו”ר הקרן הוא מדע”ר משרד התמ”ת. במרץ 2006 הוסכם בין הצדדים על הארכת הקרן לתקופה נוספת של 3 שנים. עד כה אישרה הקרן כ-60 פרוייקטי מו”פ משותפים. סך ההשקעה הכולל במו”פ בפרוייקטים הנ”ל עמד על כ-70 מיליון דולר.

• אמנה למניעת כפל מס – פרטי ההסכם המעודכן סוכמו בשנת 2004. ההסכם אושרר נכנס לתוקף ברבעון הראשון של 2006.
• הסכם הגנה על השקעות–  הסכם נמצא במו”מ לאורך תקופה ארוכה. יחד עם זאת לאור אי הסכמות בדבר ניסוחי חלק מהסעיפים החתימה על ההסכם בעתיד הקרוב מוטלת בספק.