אוריין אדרי, תכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה | 18 אפריל 2018

מראשית שנות התשעים מרחיבה סין את פעילותה בתחום הסחר העולמי. כאשר לצד גידול ביבוא, התרחב גם הייצוא לעולם הרחב. סין מדורגת כיום כיצואנית המובילה בעולם והיבואנית השלישית בגודלה בעולם.

במשך שנת 2016 עמד היקף הסחר הסיני על 3.526 טריליון דולר, עם עודף סחר בגובה 486 מיליארד דולר. היצוא הסיני סבל ירידה של 2% בשנת 2016 ועמד על 2.006 טריליון דולר, בעוד שהיבוא גדל בשיעור צנוע של 0.6% ועמד על 1.52 טריליון דולר.[1]

היקף הסחר בין ישראל וסין נהנה מקצב צמיחה מרשים מאז כינון היחסים וגדל מ-54 מיליון דולר בשנת 1992, לשיא של 9 מיליארד דולר בשנת 2016.

ענפי הייבוא העיקריים בין ישראל לסין :

* היקפי מסחר נוספים בתחומי: מכונות ומכשירים מכניים וציוד מחשבים, רהיטים, כלי רכב וחלקיהם, מוצרים מברזל או מפלדה ועוד.

סין היא מקור היבוא השני בגודלו לישראל. בשנת 2016 רשם היבוא מסין גידול צנוע של 2.5% ועמד על 5.8 מיליארד דולר.

המרכיב המרכזי ביבוא הישראלי מסין הוא מכונות וציוד חשמלי והצמיחה העיקרית ביבוא הגיעה בשנת 2016 מגידול של 23% ביבוא כלי רכב, כלי טיס ושייט , שהסתכם ב234 מיליון דולר.

ענפי הייצוא העיקריים בין ישראל לסין :

*היקפי מסחר נוספים בתחומי: דשנים, פנינים ואבנים יקרות, כימיקלים אורגניים, פלסטיק ומוצריו, כימיקלים אנאורגניים, כותנה ועוד.

סין הינה כיום יעד היצוא השני בחשיבותו עבור ישראל. היצוא הישראלי רשם בשנת 2016 גידול צנוע של 3% ועמד על 3.2 מיליארד דולר. תחום הרכיבים האלקטרוניים מהווה היום את המרכיב העיקרי ביצוא הישראלי לסין ובעיקרו נובע מיצוא שמבצעת חברת אינטל מישראל.

ישנם מספר ענפים בהם לישראל יש יתרון יחסי, ביניהם, תחומי שירותי התקשורת, תחומי ייצור הטלקום, תעשיית הסמיקונדטורים, חקלאות, אדרו-טכנולוגיה ומזון, מים, איכות הסביבה, אנרגיה חלופית וכן, בתחומי תעשיית הבריאות.

שווקי יעד עיקריים במדינה

אזורי התעשייה והפיתוח בסין מהווים מוקדי פעילות ומנועי צמיחה חשובים בתהליך הפיתוח הכלכלי של המדינה. הפארקים והאזורים השונים היוו ומהווים גם כיום מוקד משיכה להשקעות זרות, מרכזי פיתוח לתעשיות יצוא ומרכזי פעילות ענפיים. ישנם שלוש ערים שמהוות את המגנט המושך אליו את מרבית אנשי העסקים והחברות הזרות, והן, בייג’ינג, שנגחאי ושנז’ן, אך חשוב לזכור כי בסין יש אזורי פיתוח ופארקי תעשייה רבים בעלי פוטנציאל עסקי גם כן.

מערך פארקי התעשייה ואזורי הפיתוח בסין מורכב ממספר רבדים – כאשר לפארקים השונים הסמכות ומעמד ברמות משתנות, החל מפארקים המקבלים מעמד לאומי, דרך פארקים בדרג הפרובינציה וכלה בפארקים ברמת העיר והמחוז, זאת לצד אזורי הסחר החופשי ואזורי העיבוד ליצוא שפועלים במסגרת הדרג הארצי. כיום פועלים בסין אלפי פארקים ואזורי פיתוח ברמות השונות, כולל מעל 300 פארקים ואזורי פיתוח ברמה לאומית.

אזורי פיתוח כלכלי וטכנולוגי ( Economic and Technological Development Zones) :

אזורי הפיתוח מהווים כלי חשוב בקידומם של ריכוזי תעשיה מתקדמים בסין. מעל 130 אזורי פיתוח ברמה הארצית פרושים כיום ברחבי סין.

אזור סחר חופשי (Free Trade Zone): 

אזורי הסחר החופשי מאפשרים כניסת סחורות לתחומם ללא תשלום מיסי יבוא ומע”מ ובהתאם למדיניות הרלוונטית גם החזר מס על יצוא. הפעילות במסגרת אזורי הסחר החופשי מתמקדת בשלושה אפיקים עיקריים: עיבוד מוצרים ליצוא, סחר חוץ ולוגיסטיקה ומרכזי אחסון. אזור WaiGiaoQiao בשנגחאי היא אזור הסחר החופשי הראשון שאושר בסין ונמנה על שלושת הגדולים ביותר בסין. מרבית האס”חים פועלים באזור החוף.

אזור עיבוד ליצוא (Export Processing Zone):

אזורי העיבוד ליצוא נוצרו על מנת לפתח את התעשייה מוטת היצוא בסין, באמצעות מתן הקלות ליצרניות זרות המבקשות להקים מערך ייצור בסין, ששוק היעד שלו הוא מחוץ לתחומה. הציוד והחומרים המוכנסים לאזור פטורים ממסי יבוא וממע”מ. אזור העיבוד ליצוא הראשון בסין הוקם באפריל 2000 בעיר Kunshan (שבפרובינציית Jiangsu)  , בעקבותיו הוקמו 15 אזורים כאלה, רובם מרוכזים במזרח סין.

אזור פיתוח תעשיית היי-טק (High-tech Industrial Development Zone) :

מודל נפוץ של פארקי התעשייה בסין הוא אזור פיתוח לתעשיית ההיי-טק. המטרה העיקרית להקמת אזורים מסוג זה הייתה קידום המחקר והפיתוח התעשייתי והטכנולוגי. כמו כן, ניצול משאבי הידע והפיתוחים שמגיעים ממערכת המחקר והאקדמיה הסינית. מעל 100 פארקים ברמה הלאומית פועלים כך בסין.

הסכמים ורגולציה:

מגבלות רגולטוריות למסחר עם המדינה :

מיסוי

מזה כעשור שהממשל המרכזי בסין שוקד על תהליך הדרגתי של התאמת מערכת המיסוי במדינה לכלכלת השוק המתפתחת בה, לטובת יצירת מערכת מיסוי ארצית אחידה. מרכיבי המס העיקריים הם:

• מס חברות- שיעור המס המשולם על רווחי חברות עומד על 25%. אולם בתנאים ובאזורים מסוימים, ניתן לקבל הקלות במיסוי, לתקופות קצובות בדרך כלל עד לרמה של 15%. חברה שבסיסה בסין חייבת במס על הכנסותיה הגלובאליות. חברה הרשומה בסין אך בסיסה מחוץ לסין מחוייבת במס רק על הכנוסותיה בסין וההכנסות הקשורות ישירות בבסיס הפעילות בסין.
• מס ערך מוסף- שיעור המע”מ הבסיסי עומד על 17%. שיעורי המע”מ נמוכים יותר מוטלים בהתאם לתחומי הפעילות. כמו כן, תלויים בגודל החברה.
• מס הכנסה- יחידים, כולל זרים, חייבים בתשלום מס מדורג המגיע לשיעור של עד 45%.

בהקשר זה ניתן לציין כי ישראל וסין חתומות על אמנה למניעת כפל מס, ומומלץ כי חברות וישראלים המתעתדים לייצר הכנסה בסין לבצע תכנון מס מקדים.

פיקוח על מטבע זר

חברה זרה המבקשת לעבוד מול חברות מקומיות נטולות אישורים לפעילות במט”ח תצטרך לפעול באמצעות נציגות מקומית ו/או דרך חברות סחר מקומית. בדיקה מוקדמת של נושא זה תחסוך עיכובים ותקלות במועד התשלום. בשל מדיניות המטבע והמיסוי בסין חשוב לתכנן מראש את אופן הוצאתם של הכנסות ורווחים שיתקבלו בסין במטבע מקומי.

בנקים ושירותים פיננסים

המערכת הפיננסית הסינית ידועה כשמרנית, ביורוקרטית, איטית באימוץ שינויים, בלתי גמישה ומסויגת ביחסה לחברות קטנות ובינוניות וללקוחות פרטיים. קבלת אשראי, אישור הלוואות וגיוס חוב הן משימות מורכבות בסביבת העבודה הסינית. מדיניות הבנקים הסיניים בנוגע לשעבודים ולביטחונות מחמירה יותר מהמקובל בארץ. כך למשל במרבית המקרים לא יוכרו ביטחונות שאינם קרקע או מבנים. לכן, גם בתחום זה חשוב לבצע הכנה מתאימה .

הגנה על זכויות יוצרים-

החשש מהעתקות ופגיעה בזכויות הקניין הרוחני עובר כחוט השני כמעט בכל מפגש עם חברה ישראלית )ולא רק ישראלית) השוקלת לפעול בסין. נושא זה מהווה חסם חשוב ומהותי בפני רצונן ונכונותן של החברות לפעול בשוק הסיני. יש להכיר את היבטי ההגנה על זכויות יוצרים בסקטור הרלוונטי ובניית מערך של הגנות משפטיות, חוזיות ומסחריות תשפר את יכולת החברה הישראלית להתמודד עם הסיכון בתחום זה . החשש של חברה מפגיעה בזכויות היוצרים שלה ראוי שייבחן במסגרת תהליך הבחינה והתכנון של פעילותה בסין, כמו במקומות אחרים בעולם. עם זאת, אין ספק שהשינויים בתחום זה בסין מפחיתים את רמת האיום ומגבירים את היכולת להתמודד עם הסיכון, מבלי למנוע מהחברה את הגישה לשוק בעל פוטנציאל רב זה. עוצמת הרגישות ורמת החשיפה לפגיעה בקניין רוחני משתנה כמובן בהתאם למאפייני החברה, מורכבות וייחודיות המוצר, והיכולת הקיימת בתחום זה בסין.

כמה טיפים:

• חברה הרושמת פטנט/סימן מסחרי בחו”ל ראוי שתשקול מבעוד מועד את האפשרות לבצע רישום מקביל גם בסין, גם אם כהכנה לכניסה לפעילות שם במועד מאוחר יותר.
• מרכיב ההגנה על קניין רוחני, על היבטיו החוקיים והעסקיים, חייב לתפוס מקום הולם בתכנון תהליך הכניסה לשוק הסיני.
• מעבר לביצוע תהליכי הרישום והבטחת ההגנה החוקית, חשוב לכלול התייחסות ברורה לקניין הרוחני במסגרת הסכמים וחוזים, לטובת הפעילות השוטפת, אך גם למקרה של כישלון וסיום הפעילות.
• בחלק מהמקרים ראוי לבחון גם שימוש בהגנה “אקטיבית” (דוגמת בחירת שותף חזק שירתיע העתקות, מעורבות ופיקוח שוטף על הפעילות, וכו’) .
• חשוב להקצות משאבים מתאימים לביצוע מעקב שוטף אחר נושא ההגנה על קניין רוחני במסגרת פעילות החברה בסין ואחר הפרות/העתקות אפשריות ע”י מתחרים.

[1]  נתוני סוכנות הידיעות המרכזית Xinhua  (מרץ 2017).

[2]  מבוסס על נתוני היחידה הכלכלית של מכון היצוא.