כלכלת מיאנמר – סקטורים

דני זונשיין, שגריר ישראל במיאנמר | 28 אוקטובר 2018

חקלאות

ממשלת מיאנמר הקציבה 4.2 מיליארד דולר לחמש השנים הקרובות לתכנית אסטרטגית לשיפור החקלאות. כמחצית הסכום תוקדש לשיפור התפוקה, כולל השקיה, מחקר וחינוך, כשליש – לשיפור התחרותיות, תשתיות וחיזוק שרשרת הערך וסכומים אחרים לתכנון ותאום. לפרטים וכן גם כאן. למי שמעונין בתכנית עצמה – מצורף לינק לתכנית המלאה.

– סין, שכנתה הגדולה של מיאנמר, היא צרכנית גדולה של סויה. במאמר המצורף מפרט מומחה על היכולת של מיאנמר להפוך לספקית של סין בתחום המדובר וגם של כותנה, כמפורט להלן.

– הטיפול-אחר-קטיף הינו נקודה חלשה בשרשרת הערך במיאנמר. רק שני מרכזי מחקר במדינה מטפלים בנושא, ונדרש שיפור משמעותי. הזדמנות.

–  סקר שערכה לשכת המסחר האירופית ב-84 נקודות מכירה של דגים בינגון העלה כי בכרבע מהם נתגלו חיידקים הגורמים להרעלת מזון. הממשלה קוראת לסקטור הפרטי להקפיד. למידע נוסף

– זה גם הסבר חלקי למצוקה אליה נקלע ענף המדגה – עקב עלית מחירי המזון לדגים והפסקת היבוא הסעודי, שמצא את תנאי הטיפול בדגים לא היגיינייv (התמונה הנלווית לכתבה תסביר הכל). מיאנמר מייצאת כ-440 אלף טון תוצרת מדגה בשנה לכ-40 מדינות – לא מעט.

–  יין אינו מוצר נפוץ המיוחד במיאנמר, אבל צריכתו גדלה בכ-10% בשנה. היקב הראשון והגדול ביותר(מבין שניים, כיום) מייצר כ-350 אלף בקבוקים בשנה, בידע גרמני. שטחי גידול הגפן מתרחבים. למידע

– משרד החקלאות אסר על שימוש בזרעים שעברו שינוי גנטי (GM) בצמחים לשמן, המהווים נדבך חשוב בכלכלת מיאנמר (שומשום, סויה, חמניות, בוטנים ועוד). עד כה אושר שימוש כזה בזרעים לכותנה. נושא הזרעים הינו משמעותי ודורש שיפור ניכר במיאנמר. הזדמנות למעוניינים

–  במיאנמר כשלושה מיליון דונם של מטעי עצי גומי. עם זאת, התפוקה נמוכה יחסית לשכנות, וההיצע אינו עונה לביקוש, בעיקר ליצוא. בשנה שעברה ייצאה מיאנמר כ-140 אלף טון גומי, מרביתו לסין ולשכנות באסיה על פי המידע

– איך מתכוננים במיאנמר ובדרום מזרח אסיה לשינויי האקלים? לא פחות מעניינת מהטקסט היא התמונה הנלווית, הידרופוניקה בנוסח מיאנמר, כפי שמיישם אותה NGO איטלקי. מעניין

– ואילו הדרישה הגוברת למזון נקי מכימיקלים מעודדת את הגידול האורגני וההידרופוני. חברה יפנית משתפת פעולה בפיתוח השוק הצומח הזה. לפרטים

– בעקבות שמועות על מצב הגייני ירוד וזיהומים בחלב המשווק כאן, יצאה מועצת החלב בהצהרה שהחלב נקי ומיוצר בהתאם לכללים. השוק גדל באיטיות אבל בהתמדה, בסיוע ניו-זילנד והולנד בעיקר. למידע

טלקום

– מחקר שנערך בין ערים גדולות במזרח אסיה דירג את ינגון בין הערים המובילות באזור במהירות התקשורת ב-4G ציון לשבח.

– המפעיל הרביעי של תקשורת סלולרית, Mytel ,שהחל לפעול בחודשים האחרונים, מדבר על השקעה של כמיליארד דולר בכניסה לשוק, ועל השקעה בחינוך, כחלק ממיצובו. לפרטים

– הסכם לשימוש בלוויין נחתם בין ממשלת מיאנמר וחברה הבינלאומית אינטלסט. לפרטים

תעשיה ומסחר

– למיאנמר גבולות ארוכים עם שכנותיה. גבולות אלה, בעיקר עם תאילנד וסין, פרוצים למדי, וסחורות עוברות בהם ללא פיקוח או מיסוי, מה שמהווה תחרות לא הוגנת לסוחרים המקומיים. לפרטים

– העלאת שכר העבודה במיאנמר עליה דיווחנו בעבר, הביאה משקיעים רבים לחשב מסלול מחדש. מספר מפעלי ביגוד נסגרו לאור הקשיים. חלק מהן מפורטים בכתבה. במיאנמר כ-400 מפעלי ביגוד, מהם כ-170 בבעלות זרה. לכתבה וכן מידע נוסף

– תעשיינים עמם שוחחנו טוענים כי גם התאגדויות עובדים, בעידוד s’NGO בינלאומיים, פוגעות ביכולת לקיים כאן תעשייה רווחית. עוד על הנושא – בכתבה המצורפת

– Ricard Pernod, ענקית המשקאות החריפים, פתחה נציגות במיאנמר ומתכננת לייצר כאן. לחיים

– שוק האספלט במיאנמר מגלגל כמאה אלף טון בשנה. החברה המחזיקה בכעשרים אחוז מהשוק היא גם ספקית הדלק הסילוני היחידה במדינה – חברת פומה

אנרגיה

– במיאנמר כחמישים בלוקים של גז ונפט ביבשה וכחמישים בים, רק בכשני שליש מהם מתבצעים חיפושים או הפקה – לקראת סוף השנה אמורה הממשלה לשחרר בלוקים נוספים. חברות זרות יוכלו לגשת למכרזים למי שמתעניין באפשרות וגם כאן

תעופה ותחבורה

–  דיווחנו כבר בעבר על שדה התעופה המתוכנן לקום כ-70 ק"מ מינגון. יש המפקפקים בצורך של השדה המדובר. כיום עוברים בשדה התעופה של ינגון כששה מיליון נוסעים, והוא אמור להיות מסוגל להכיל גם פי שלושה מזה. לכתבה

– שלוש חברות תעופה מקומיות (מתוך עשר הפועלות כאן)הפסיקו פעילותן בחודשים האחרונים. החודש הצטרפה AIR FMI (מקבוצת SPA) לשתיים האחרות. כמה מהסיבות בגינן התחום מפסיד כסף – בכתבה וגם כאן

השקעות ופיתוח

– מנדליי, בצפון מיאנמר, מרכזת תשומת לב כלכלית רבה מסין. מאחר והממשלה אישרה למדינות ולאזורים השונים לאשר השקעות עד גובה 5 מיליון דולר ללא צורך באישור הממשלה המרכזית, מעוניין ראש האזור, שביקר בישראל לפני כחודשיים, למשוך השקעות נוספות לאזורו. לפרטים נוספים

– בין השאר מתכנן ראש האזור לחבר לרשת החשמל בתוך חמש שנים את כל הכפרים במחוזו, כ-4800 במספר, שרק %57 מהם מחוברים היום. לפרטי השאיפה

– אזור הסחר המיוחד (SEZ)יKyaukphyu במערב מיאנמר נמצא בשליטה סינית (85%), עובדה לא נוחה לממשלה, שחוששת מתקדים סרי-לנקי של השתלטות סינית בעקבות הלוואות שלא יצליחו להחזיר. שר האוצר מקווה להשקעות חוץ שיפחיתו את התלות בהלוואות הסיניות. את מרבית ההשקעה ימשוך נמל המים העמוקים המתוכנן. סגן שר האוצר והתכנון, הנחשב יעיל במיוחד, ואשר עומד בראש מנהלת האזור המיוחד ב-Dawei, מונה לראש המנהלת של האזור המיוחד ב-Kyaukphyu, מה שנותן תקווה לקידום האזור. לפרטים

– אמנם קיימת התנגדות בפרלמנט, אבל בינגון מקדמים שתי תכניות תשתית גדולות – 'נמל יבשתי' ומרכז לוגיסטי – שנועדו להקל על לחץ התחבורה ההולך וסותם את העיר. בתקווה שיעזור

– חברת YOMA הפועלת תחת SPA (ע"ע תעופה – FMI)אחת הקבוצות החזקות במשק המיאנמרי, משנה מבנה ומרכזת את עסקי הבניה והנדל"ן שלה תחת גג אחד. שאר עסקיה כוללים פיננסים, בריאות/בתי חולים, תיירות וחקלאות לפרטים.

– וחלק אחר של החברה, הזרוע הפיננסית שלה, חברה ל-NGO הפועל כאן להקמת גוף שיעניק הלוואות בתחום המיקרו-פיננסים. תחום זה נפוץ מאוד במיאנמר ומסייע בהנעת הכלכלה, בעיקר לעסקים קטנים, חקלאים וכו'. לפרטים

בריאות

– תחום הבריאות במיאנמר זקוק לשיפור. יותר ויותר בתי חולים פרטיים מוקמים בו, ובחודש הקרוב יצטרף אליהם בית חולים נוסף, שיתוף פעולה בין חברה מקומית ובית חולים מתאילנד. לכתבה

– ובית חולים פרטי אחר משתף פעולה עם חברה מארה"ב לרכישת מיטות. יחס מיטה לתושב במיאנמר נמוך מ-1 לתושב, על פי התאחדות בתי החולים הפרטיים. לפרטים בנושא

– ועוד מהתחום – מרכז חדש לדימות ורפואה גרעינית נחנך בינגון – לא דבר של מה בכך

חינוך ועסקים

– תחום החינוך נפתח להשקעות חוץ, ומספר מוסדות בינלאומיים כבר פועלים כאן, למרות האתגרים, שחלקם מפורטים בכתבה המצורפת וכן כאן

– וגם מיזם משותף עם סינגפור עם חברה מקומית

– עם זאת, גם גופים פרטיים מקומיים מרחיבים את פעילותם. לפרטים

 

מתוך: העלון הכלכלי למיאנמר יוני-יולי 2018, שגרירות ישראל במיאנמר