אוריין אדרי, תכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה | 18 אפריל 2018

מערכת היחסים הרשמית בין ישראל וסין כוננה רשמית רק בראשית שנת 1992, אך קדמה לה היסטוריה ארוכה של יחסי ידידות בין העם הסיני והעם היהודי. יחסים שהחלו בהתיישבות קהילות יהודיות באתרים שונים בסין, ושיאם הינו במסתור שמצאו 30,000 מיהודי אירופה בשנגחאי בימי מלחמת העולם השנייה.

המאפיין המייצג יותר מכל דבר אחר את הנוכחות היהודית בסין, הוא ההיעדר הכמעט מוחלט של אנטישמיות ורדיפת יהודים. בקרב ההנהגה והציבור הסיני השתרשו במקום זאת הערכה לעם היהודי, ובעיקר לתרבותו ולהיסטוריה העשירה ממנה הוא שואב את כוחו ועמידותו. גישה זו היוותה בסיס איתן למערכת היחסים שהתפתחה בין ישראל וסין.

בתאריך 24 בינואר 1992 חתמו שרי החוץ של ישראל וסין על ההסכם לכינון יחסים דיפלומטים בין המדינות, ועידן חדש נפתח ביחסים בין העמים והמדינות.  עם כינון היחסים החל תהליך מהיר של צמיחה בקשרי הכלכלה והמסחר בין סין וישראל. הודות לרצון הטוב שגילו שתי הממשלות, נבנתה תוך זמן קצר תשתית פורמאלית לקשרים ונחתמה סדרה ארוכה של הסכמים.

הסכמים בין ישראל לסין

• הסכם סחר (1992)- יחד עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נחתם הסכם זה שהביא להסדרת יחסי הסחר בין שתי המדינות. סין נתנה לישראל מעמד של מדינה מועדפת וגובה מישראל את שיעורי המכס הנמוכים ביותר.
• הסכם להכרה הדדית לאישורי תקינה (1994)- הסכם בין מכון התקנים הישראלי לבין שני מכוני התקינה הסיניים.

SACI– The State Administration of Import and Export Commodity Inspection

CSBTS– The Chinese State Bureau of Technical Supervision

• הסכם ספנות (1994)- ההסכם מאפשר לחברות הספנות של כל מדינה (צים ו- COSCO) לפעול בתחום רעותה, לפתוח משרדים ולנהל את עסקי הספנות שלהן באופן עצמאי, ללא שיתוף גורם מקומי. בשנת 2001 קיבלה חברת צים אישור להפעלת שירותים לוגיסטיים.
• הסכם תעופה (1994) – במסגרת ההסכם פועל הקו הסדיר של אל על בין הערים תל אביב ובייג’ין. בתיקון זמני להסכם שנערך בשנת 2002, אושרה טיסת מטען של אל על בקו תל אביב- שנגחאי-בומביי-תל אביב.
• הסכם מניעת כפל מס (1995)- ההסכם נועד למנוע כפל מס של יחידים ושל חברות על רווחיהן בסין ובישראל.
• הסכם לעידוד ואבטחת השקעות (1995)– ההסכם נועד להגן על השקעותיהן של חברות מסחריות ממדינה אחת בשנייה, לאפשר הוצאת מט”ח, ישוב סכסוכים וכדומה.
• הסכם מו”פ (2000)– הסכם לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח תעשייתי בין שתי המדינות, שמאפשר תמיכה של שתי המדינות בפרויקט המשותף לשתי חברות, אחת ישראלית ואחת סינית, החברות יקיימו מחקר ופיתוח תעשייתי משותף בתמיכת הארגונים הרלוונטים : בישראל- לשכת המדען הראשי במשרד התמ”ס. ובסין – משרד ה MOFTEC. ב-2002 נחתם הסכם שיתוף פעולהבין מתימו”פ לבין מרכז TORCH הסיני, המאפשר שיתוף פעולה במחקר ופיתוח במזגרת ההסכם.
• הסכם לשיתוף פעולה פיננסי (הפרוטוקול הפיננסי 1995)- ההסכם על הפרוטוקול הפיננסי בין ישראל וסין הוא כלי שמטרתו לקדם את המסחר בין שתי המדינות, באמצעות כך שהוא מאפשר לחברות סיניות לקבל הלוואות לטווח ארוך כאשר הן עושות עסקים עם יצואנים ישראלים בתחומים של מוצרי הון והקמת תשתיות. הפרוטוקולמקנה לחברות ישראליות את האפשרות להשתתף בפרויקטים ובעסקאות מול גופים וחברות ממשלתיות, הנדרשים לייבא לסין רק ממדינה המעניקה אשראי מסובסד. הסכם המדרת קובע כי לחברה הסינית יינתן אשראי ל-10 שנים, בריבית מסובסדת של 2.5% ובפריסת תשלומים בה רוב התשלום מתבצע בחמש השנים הראשונות. ההסכם מקנה לחברות הישראליות את האפשרות להתחרות מול חברות ממדינות אחרות המציעות ללקוח הסיני כלי דומה (אך לא זהה), על הפעילות בסין. החל משנת 2002 עמדו לרשות היצואנים הישראלים 200,000,000$ למימון עסקאות נוספות.
• הסכם לשיתוף פעולה פיננסי (2004)– הרחבת התקציב ב-2 מיליון דולר נוספים מעבר להיקף האשראי של הפרוטוקול הראשון.
• הסכם הכרה בישראל כיעד תיירותי מאושר (2007)- במסגרת ההסכם הכירה סין בישראל כיעד תיירות מאושר לקבוצות תיירים מסין והוסדרו תהליכי ונהלי התיירות הקבוצתית בין המדינות.
• הסכם לשיתוף פעולה פיננסי (2010)– בחודש מאי 2010 נחתם הפרוטוקול הפיננסי השלישי, אשר מסגרתו עומדת על 400 מיליון דולר בנוסף לאמצעי האשראי של הפרוטוקול הפיננסי הראשון והפרוטוקול הפיננסי השני. הפרוטוקול ישמש למימון פרויקטים בסקטורים חברתיים וסקטורים הנוגעים לפיתוח כלכלי. בהתבסס על תנאי הפרוטוקול הפיננסי, נחתמו הסכמי הלוואה כלליים בין בנקים סיניים ובנקים ישראלים (הסכמי מסגרת), הקובעים את התנאים והתהליכים למתן הלוואה ספציפית למימון עסקת יצוא. מימון העסקה הינו בהיקף של 100% מסכום ההסכם המסחרי אשר מסגרתו בין 1 ליותר מ 5 מיליון שולר. ההסכם מאפשר מספר חלופות מימון, למשך זמן מקסימלי של 15 שנים.
• הסכם מו”פ בין משרד התמ”ת למשרד המדע והטכנולוגיה הסיני (2010)– הסכם מחקר ופיתוח בין משרד התמ”ת ומשרד המדע והטכנולוגיה הסיני, המוביל ומקדם את נושאר המחקר והפיתוח התעשייתי בסין. ההסכם נועד לסייע בגיוון שיתופי הפעולה עם סין, ולקדם שותפות מבוססת ידע וחדשנות.
• הסכם תקינה (2010)– הסכם תקינה בין משרד התמ”ת למכון התקנים הסיני. נושא התקינה מהווה חסם סחר משמעותי בסין וההסכם נועד להקל על היצואנים הישראלים בהתמודדותם בנבכי הבירוקרטיה הסינית.
• פרוטוקול פיננסי ממוקד מים (2012)- פרוטוקול המיועד ליישום בפרויקטים בתחום טכנולוגיות חסכון במים ובתחום החקלאות, בהיקף של 300 מיליון דולר.
• הסכם המסדיר גיוס עובדים סיניים לתעסוקה זמנית בישראל (2017)- מאפשר הבאתם באופן חוקי ומסודר של עובדים סיניים לישראל, בדגש על עובדים לתחום הבנייה.
• חתימת מזכר הבנות בנושא הגנת קניין רוחני בין ישראל לסין (2017) – במרץ 2017 ,חתמו משרד המשפטים הישראלי והמשרד לקניין רוחני בסין, על מזכר הבנות משותף, שמטרתו לחזק ולעגן את שיתוף הפעולה ההדדי בנושאי הגנה על הקניין הרוחני בשתי המדינות. חתימה זו, מהווה גושפנקא רשמית והדדית, להכרה המשותפת של שתי המדינות, באיכות הבחינה והרישום ההדדי של זכויות שונות בתחומי הקניין הרוחני בשתיהן, ומעודדת חברות ויזמים גלובאליים בכלל, וישראליים בפרט, להרחיב ולמנף את עסקיהם בסין, כמובן תוך תשומת לב מלאה לנושא ההגנה על הקניין הרוחני.