יניב טסל , נספח כלכלי האנוי, וייטנאם | 14 דצמבר 2017

ה-TPP, Trans-Pacific Partnership, סבל בשנה האחרונה מהלומה רצינית עם פרישתה של ארצות הברית מההסכם, מהלך שיזם הנשיא טראמפ, לאחר 7 שנות דיונים, ושנה לאחר חתימתו.

בוועידת APEC 2017 שנערכה בדנאנג, וייטנאם בחודש שעבר, נפגשו 11 המדינות החברות הנותרות ב-TPP לדון בהמשך ההסכם לאחר פרישתה של ארצות הברית ממנה בתחילת השנה (ינואר 2017).

ה-TPP, סביבו החלו הדיונים בשנת 2010, הינו הסכם בין מדינות סביב האוקיינוס השקט, ביניהן אוסטרליה, וייטנאם, קנדה, יפן ועוד. ה-TPP הוא הסכם לסחר חופשי בין המדינות, ויחד עם ארה”ב, כלל בעבר כ- 40% מה-GDP העולמי.

במהלך כהונתו, הנשיא אובמה ראה חשיבות גדולה בקידום ההסכם ואף הרחבתו למדינות נוספות על מנת לפתח את כלכלת אסיה מחוץ לסין, ולהוות משקל נגד עבור כלכלת סין החזקה. למרות זאת, תוך מספר ימים מעלייתו של טראמפ לנשיאות, החליט הנשיא החדש לסגת מההסכם, תוך טיעון להעדפת הסכמים בין מדינה למדינה, ולא כוללניים, תחת גישת “Put America First”.

למרות נסיגתה של ארה”ב מההסכם, שהביאה לספק בדבר התקדמות ההסכם ושמירתו, אחת עשרה המדינות הנותרות החליטו להמשיך וליצור יחד בחודש האחרון את גרסת ה-TPP המחודשת – The Comprehensive and Progressive Agreement for Trans-Pacific Partnership. תחת גרסת ה-TPP החדשה, נתח מהסעיפים שנידונו הושעו כתוצאה מפרישת ארה”ב, אך התוצאה היא הסכם בו המדינות החברות מתחייבות לעמוד בסטנדרטים גבוהים אשר מטרתן להביא למסחר פורה, פשוט וחופשי יותר ביניהן, תוך הקלה גבוהה במיסויי הייבוא והייצוא.

וייטנאם הצטרפה לדיוני ה-TPP כבר בשנת 2010, ועל פי מחקרים, היא זו שבזכות הסכם ה-TPP, תציג לאורך השנים את הגידול המשמעותי ביותר בייצוא ויבוא מבין המדינות החברות.

מאחר וגידול זה נובע בעיקר מעלייה הולכת וגדלה בייצור וייצוא ביגוד והנעלה ולארה”ב פוטנציאל הייבוא הגדול ביותר, נסיגתה של זו מה-TPP מהווה במיוחד עבור וייטנאם, מכשול ועיכוב בהתפתחות שההסכם יכול היה להניע.

למרות הקושי הנלווה לפרישת מעצמה כלכלית גדולה ומשפיעה כמו ארה”ב מההסכם, לוייטנאם עדיין יש מניע לתמוך ב-TPP, גם בגרסת 11 החברות שלו. ראשית כל, בזכות הקלות המיסוי המוצעות דרך החברות בהסכם, וייטנאם עדיין תגדיל את רווחי הGDP שלה, ושנית, בתקווה שמדינות נוספות יצטרפו בעתיד, תוכל וייטנאם להרוויח מגישה נוחה וישירה לשווקים אלה גם כן.

הסכם ה-TPP המחודש ידרוש מוייטנאם לבצע מספר שינויים מדיניים וחוקיים על מנת לעמוד ברף הגבוה שהוא מציב, כגון הגברת השקיפות, יישום סטנדרטים חדשים של תעסוקה, חוקי E-Commerce, איכות הסביבה ועוד. שינויים והתאמות אלה לדרישה הבינלאומית, ישרתו את וייטנאם ויקדמו את המסחר ואת ההשקעה בה לאור גידול מתמשך בסחר הגלובלי במדינה, והתפתחות השקעת חברות APEC בעסקים המקומיים בה.

ממשלות ישראל ווייטנאם נמצאות בתקופה זו בתהליך מו”מ לכינון הסכם סחר חופשי ביניהן, בהובלת מחלקת מדיניות סחר במינהל סחר חוץ. על רקע יציאת ארה”ב והמכשולים ב- TPP, לצד עיכוב צפוי באשרור הסכם הסחר שנחתם לאחרונה בין וייטנאם לבין האיחוד האירופי, הסכם בילטרלי כזה יכול להיות אפילו יותר אטרקטיבי עבור וייטנאם.

מהצד הישראלי, זה יכול להיות הסכם הסחר הראשון שייחתם עם מדינה אסייתית, וייתן יתרון למוצרים ישראלים בשוק הזה, אשר צומח בקצב ממוצע שנתי מדהים של 7% ב- 25 השנים האחרונות.

הפוסט נכתב בשיתוף עם רייצ’ל טננבאום מתכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה