טל רשף, יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בשווקים מתעוררים | 25 דצמבר 2017

הודו מנהלת כיום פרוייקטים לאומיים שאפתניים, דוגמת Digital India בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, שהם מהגדולים מסוגם בעולם. מדובר בהזדמנות עסקית עצומה לחברות טכנולוגיה ישראליות

למרות שהודו ניצבת הרחק מאור הזרקורים של תעשיית ההייטק העולמית, יש בה הזדמנויות חדשות שמבחינת חברות הטכנולוגיה הישראליות שהן מעניינות לא פחות מאשר השווקים המפותחים במערב. מאז 2015 ניצב בראש המדינה נרנדרה מודי, ראש ממשלה נמרץ המאמין בפיתוח כלכלי, בשוק חופשי ובסיסמה Make India Great. הוא מקדם פרוייקטים אדירי ממדים בתקציבים של מיליארדי דולרים.

דוגמה אופיינית היקף הפעולה שלו הוא פרוייקט טיהור מי הגנגס. זהו מגה-פרוייקט הממומן מתקציבים לאומיים ובינלאומיים בהיקף כולל של יותר מ-400 מיליארד דולר. המטרה היא לטהר שפכים עירוניים ותעשייתיים הזורמים אל נהר הגנגס, וליצור לאורך גדותיו נוף נעים וסביבת פעילות אנושית זמינה לאורך כ-2,400 ק”מ של הנהר ויובליו, שאליהם עולים לרגל עשרות מיליוני הודים מדי שנה. ככל הנראה זהו פרוייקט המים הגדול בעולם, שיכול לספק הזדמנויות לחברות ישראליות הפועלות בתחום המים. הוא ממחיש מה שקורה כאשר מדינה כמו הודו מתחילה לנוע. פרופסור הודי שביקר בישראל הציע לי את משל הפיל המתאר את הודו: היא איטית ומסורבלת כמו פיל, אך כאשר היא מתחילה לנוע, איש לא יכול לעצור אותה.

פרוייקט Digital India

בשנת 2016 הייתה הצמיחה הכלכלית בהודו המהירה ביותר בכל אסיה והמהירה ביותר מבין הכלכלות הגדולות בעולם. היא עברה את ה-8% בערכים נומינליים והשאירה מאחור את סין, וייטנאם, הפיליפינים, אינדונזיה ועוד. זה מרשים, אבל תחזית הבנק העולמי היא שהקצב רק יגדל בשנים הבאות. הפיל אכן קם מרבצו וזה אומר צורך גובר בטכנולוגיות, תקציבים זמינים והזדמנויות עסקיות.

כיום, פרוייקט הדגל של הממשל הוא פרוייקט Digital India. מדובר במערך של פרוייקטים שאפתניים המיועדים לקשר כל בית אב לרשתות סלולריות ולאינטרנט, לאפשר ביצוע דיגיטלי של כל פעילות מול המגזר הציבורי והפרטי כאחד. במסגרתו, למשל, הכריזה בשבוע שעבר חברת התקשורת ההודית BSNL על טלפון חדש הנמכר בכ-8 דולר – כולל המנוי על חבילת התקשורת. הפרוייקט רק יצא לדרך. מדובר בפרוייקט רב-שנתי בהיקף של של כ-1.3 טריליון רופי, שהם כ-20 מיליארד דולר. בשלב הראשון, בשנים 2017-18, הוא קיבל תקציב של כ-180 מיליון דולר. כעת הפרוייקט נמצא בשלב ההיערכות, והתיקצוב צפוי לגדול בשנים הבאות. הפרוייקט מנוהל על-ידי המשרד לטכנולוגיות אלקטרוניקה ותקשורת.

פרוייקט דיגיטל אינדיה ינפיק תעודות זהות ביומטריות לכל אזרח, ינגיש כל שירות ציבורי דרך האינטרנט, יאפשר לבצע כל פעולה אזרחית נדרשת און-ליין ויספק קישוריות פס רחב לכל ישוב בהודו. לאחרונה פורסם במסגרתו מכרז ליישום טכנולוגיית Data mining לאיתור מעלימי מס באמצעות מעבר לדיווח הכנסות אלקטרוני. זהו הזינוק הדיגיטלי הגדול בעולם: כיום כשליש מאזרחי הודו הם בעלי גישה למכשיר סמארטפון. אין זה אומר שלשליש מהם יש גישה לרשתות סלולריות; בבתי אב רבים יש מכשיר אחד המשרת מספר בני משפחה, ורבים מחזיקים במכשירי הדור השני המיושנים.

משמעות הנתונים היא שלמעלה ממחצית אוכלוסיית הודו מחוברת לרשת, והשיעור גדל בהתמדה מדי. זאת, בזמן שלרבים מהם עדיין אין חשבון בנק, אין רישום אזרחי מלא ואין רכב המאפשר להגיע לעיר הקרובה כדי לבצע סידורים נחוצים. המכשיר שבכיס מיועד לאפשר את כל זה. חברות ה-IT ההודיות דוגמת טק-מהינדרה, אינפוסיס ו-TCS נאבקות ביניהן על הנחת תשתיות פס רחב מהירות וזקוקות לאמצעים שיאיצו את הקצב. הן מתחרות על מכרזים להנגשת שירותים לציבור הרחב בסלולאר, ובתוך כל אלה גם על אבטחת המידע והגנה בפני פריצות וחבלה.

פרוייקט Make in India

פרוייקט דגל נוסף של הממשל ההודי הוא פרוייקט Make in India. מדובר בתוכנית-על ליצירת פרוזדורי תעשייה בין ערים מרכזיות שיאפשרו ליצור שרשראות ייצור יעילות ומהירות בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת. מרכזי התעשייה בערים כמו כלכותה, צ’נאי, דלהי, מומבאי, פונה ובנגלור יחוברו בעזרת אוטוסטרדות, תקשורת נתונים מהירה, רכבות מהירות, ויחוברו גם לנמלי-ים עמוקים ולשדות-תעופה בינלאומיים. גם כאן יש תקציבים וצורך בטכנולוגיות רבות.

וכמובן קיים השוק הביטחוני: הודו מתמודדת עם איומים בטחוניים בחזית ההימלאיה, בים הפתוח, בקשמיר ובמרכזי הערים. ככל שמתקדמת הכלכלה צומחת התחרות עם מדינות אחרות, עולים האיומים וגם עולה היכולת הכספית לתת להם מענה. כבר היום הצבא ההודי הוא הרביעי בגדלו בעולם והוא בין המצטיידים העיקריים בין צבאות העולם במונחי רכש דולרי.

חברות הטכנולוגיה הצבאית בישראל מוכרות מערכות רבות למשרד ההגנה ההודי מזה שנים. חברת רפאל הייתה מעורבת בשנה האחרונה בעסקת ענק בהודו למכירת וייצור טילי נ”ט, אשר כרגע הוקפאה עקב הרצון ההודי לקדם את תעשיית הנשק המקומית. אבל נראה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בפרוייקט הזה. צריך לזכור שלצד ההזדמנויות יש קשיים מיוחדים הנובעים מהבדלי תרבות. כדי להצליח בהודו צריך להבין את הודו וצריך להכין את העובדים ואת המנהלים לקראת הפעילות בה.