חן קמינסקי, תכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה | 17 אפריל 2018

יבשה-אסיה.

בירה-ניו דלהי.

אוכלוסיה-1.34 מיליארד.

עצמאות- 15.8.1947 מבריטניה.

שטח- 3.2 מיליון קמ”ר (מקום 7 בעולם) .

גבולות- מיאנמר, בנגלדש, בהוטן, סין, נפאל, פקיסטן.

שפות רשמיות- הינדי ואנגלית.

משטר- רפובליקה פדרלית.

תמ”ג- 8.727 טריליון דולר.

מטבע- רופי.

תוחלת חיים- 67.3 גברים 69.6 נשים.

אזור זמן UTC +5:30.

דתות במדינה- הינדואיזם, איסלאם, בודיהזם, ג’ייניזם, סיקהיזם ועוד.

תת היבשת ההודית עברה תהפוכות וכיבושים רבים במהלך ההיסטוריה. החל מכיבושים מוסלמים, וממשיך בקולוניאליזם הבריטי. מקור ההתיישבות בתת היבשת ההודית הוא על ידי שבטים נוודים בשם האריאנים. שבטים אלו הגיעו מאזור מרכז אסיה לצפון הודו של היום בשנת 1500 לפנ”ס התמקמו באזור נהר ההינדוס ושם החלו בפיתוח התיישבות קבע, חקלאות ושגשוג תרבותי. הודו תמיד סקרנה את הכובשים הגדולים בהיסטוריה. אלכסנדר מוקדון התעניין בה וכבש חלק ממנה, עמי מרכז אסיה המוסלמים ששלטו בהודו תקופה ארוכה וטימור לנג, צאצו של ג’ינגנס חאן, כבש את הודו והקים את האימפריה המוגולית המפוארת.

הפרק הבא בהיסטוריה ההודית יאופיין בשליטה של בריטניה. תחילה, הגיעה חברת הודו המזרחית הבריטית, חברה פרטית בריטית, שהשתלטה אט אט כמעט על כל תת היבשת. ב1857 בעקבות מרד גדול שהובל על ידי חיילים הודים בצבא החברה “הולאמה” הודו על ידי הממשל הבריטי המרכזי והפך להיות חלק מן הממלכה. הראג’ הבריטי השקיע בהודו כספים רבים. פיתח בה תשתיות, השקיע בחינוך ובמידה מסוימת עיצב את הודו שאנו מכירים היום אך למרות זאת החלה בהודו שאיפה לעצמאות. ב1885 הוקם הקונגרס הלאומי ההודי שהחל במאבק בבריטים. מוהנדס (מהטמה) גנדי, סמלו של המאבק הבלתי אלים של ההודים, מונה למנהיג הקונגרס ב1919 וב1947 השיגה לבסוף הודו את העצמאות המיוחלת מבריטניה. תת היבשת ההודית חולקה להודו, מזרח פקיסטן (כיום בנגלדש) ומערב פקיסטן (פקיסטן של ימינו).

הודו- מהעצמאות ועד היום

ג’ווהרלל נהרו, ראש מפלגת הקונגרס ובן טיפוחיו של גנדי, נבחר להיות ראש הממשלה הראשון של הודו. נהרו ומפלגת הקונגרס עיצבו את הודו וחוקתה כמדינה חילונית וסוציאליסטית. על אף שהודו הייתה חלק מן המדינות הבלתי מזדהות (המאבק הסובייטי-אמריקאי) נהרו נמשך אידיאולוגית ורומנטית לברית המועצות שהיוותה חלק חשוב מכלכלתה של הודו מאז ועד היום. נהרו נפטר לאחר כישלון במלחמה מול סין וירשה אותו ביתו, אינדירה גנדהי. אינדירה הובילה רפורמות ושינויים בממשלה, קידמה את התעשייה ואת הפתיחות הכלכלית, אך הואשמה בשחיתות וגרמה להפסד הראשון של מפלגת הקונגרס ולמהפך בפוליטיקה ההודית בשנת 1977. התרחשויות נוספות שמהוות חלק בלתי נפרד מסיפורה של הודו הן הקרבות והמלחמות מול שכנתה, פקיסטן. מלחמות שסובבות בעיקר סביב אזור החלוקה בקשמיר וגרמו למירוץ חימוש גרעיני בין שתי המדינות. לאחר ההפסד חזרה אינדירה לשלטון ובעקבות הפעלת כח צבאי על מבקשי עצמאות סיקהים בחבל פונג’ב נרצחה אינדירה על ידי מאבטחיה. בהמשך נבחר בנה של אינדירה, רג’יב, לשמש כראש הממשלה וגם הוא נרצח על ידי מחבלת מתאבדת מארגון הנמרים הטמילים. משנות ה90 ועד 2014 הייתה בהודו אי יציבות פוליטית, לעיתים מפלגות הימין בראשות הBJP ניצחו בבחירות ולעיתים מפלגת הקונגרס. ב2014 ניצחה מפלגת הBJP ברשותו של נרנדרה מודי ניצחון מוחץ בבחירות. מאז ועד היום חווה הBJP אהדה אדירה. היא מנצחת בבחירות מקומיות במדינות רבות ומבססת את מעמדה במדינה. בנוסף, הBJP מובילה רפורמות כלכליות לפתיחות וליברליזציה של כלכלת הודו.