עמית אבקסיס | 17 אפריל 2018

ייבוא לדרום קוריאה

בשנת 2016 ביצעה דרום קוריאה ייבאה סחורות בסכום כולל של 389 מיליארד דולרים, ועקב כך דרום קוריאה היא היעד ה11 הכי גדול בעולם לייבוא. הסחורות שדרום קוריאה מייבאת יותר מכל הן: נפט גולמי (44.3 מיליארד דולר), מעגלים משולבים (Integrated Circuits) (19.8 מיליארד דולר), גז נפט (Petroleum Gas) (14.9 מיליארד דולר), נפט מזוקק (11.7 מיליארד דולר) ומכוניות (9.3 מיליארד דולר). יעדי הייבוא העיקריים הן: סין (93.7 מיליארד דולר), יפן (46.2 מיליארד דולר), ארצות הברית (42.3 מיליארד דולר), גרמניה (19.3 מיליארד דולר) וסינגפור (14.5 מיליארד דולר).

ייצוא מדרום קוריאה 

לא בדומה לייבוא, בשנת 2016 דרום קוריאה ייצאה סחורות בסכום של יותר מ-483 מיליארד דולר והיא המדינה השביעית בגודלה בייצוא עולמי, שכרגע ממוקמת ככלכלה הרביעית הגדולה ביותר מתוך 89 מדינות (לפי ה-ECI Economic Complexity Index). הסחורות העיקריות שדרום קוריאה מייצאת הן: מעגלים משולבים (49.3 מיליארד דולר), מכוניות (37.4 מיליארד דולר), ספינות משא ונוסעים (25.1 מיליארד דולר), נפט מזוקק (24 מיליארד דולר) וחלקי רכב (21.7 מיליארד דולר). יעדי היצוא העיקריים של דרום קוריאה הן: סין (124 מיליארד דולר), ארה”ב (66.7 מיליארד דולר), הונג קונג (32.8 מיליארד דולר), וייטנאם (32.6 מיליארד דולר) ויפן (24.4 מיליארד דולר ). 

עד שנת 1986 ערך הייבוא היה גבוהה מערך הייצוא, נתון שכמובן לא מיטיב לכלכלת המדינה, אך זה השתנה כאשר דרום קוריאה בשנת 1986 רשמה סחר שנתי של 4.2 מיליארד דולר. הכלכלה המשולבת של דרום קוריאה מדורגת במקום ה-11, ולה כוח הקנייה ה-13 בגודלו בעולם. עד סוף שנות השמונים, גדילת הכלכלה של דרום קוריאה הייתה 8.7%, והיום היא 2.6%. כלכלת דרום קוריאה ממשיכה לגדול והתמ”ג לנפש הנוכחי הוא 35,800 אלף דולר, מה שהופך את דרום קוריאה למדינה עם הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם. 

הישראלים צריכים לנצל את ההזדמנות הדרום קוריאנית על ידי חבירה לחברות קוריאניות בכדי להשלים את היכולות הטכנולוגיות שלהם בתחומים ספציפיים בה לישראל יש שנים רבות של ניסיון וידע. למשל, חברות קוריאניות מביעות עניין בטכנולוגיה הישראלית בתחום ההתפלה והטיפול במים ובביוב כבר שנים, אך עד כה, אף חברה ישראלית לא הרימה את ידה. לישראל יש הרבה מה להציע לקוריאנים, במיוחד בתחום הציוד הרפואי, החקלאות המתקדמת, הרובוטיקה והציוד הצבאי. עם זאת, ההצלחה תלויה מאוד על הדרך שבה אנו פונים לקוריאנים עם קצת ענווה והרבה מקצועיות. חלון ההזדמנויות קצר, הקוריאנים מתחילים לפתח את היכולות והטכנולוגיות הדרושות בעצמם או ליצור שיתוף פעולה עם גופים וחברות אחרות. השותף הקוריאני הפוטנציאלי הופך בעקביות למתחרה עם יכולות בינלאומיות, ולכן חברות ישראליות מאבדות הן את ההזדמנויות העסקיות והן את היכולת הייחודית לחדור לשווקים, כמו לשווקים של מדינות המפרץ.עיר הבירה של דרום קוריאה היא סאול. כיום, נחשבת סאול להיות עיר מובילה בעולם אשר גדלה במהירות מדהימה. לסאול יש את הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, והיא העיר בעלת הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר. סאול מארחת ריכוז גדול של חברות בינלאומיות ובנקים. כולל 15 חברות מרשימת Fortune 500 כמו סמסונג LG ויונדאי. הנמל הכי גדול בדרום קוריאה הוא נמל בוסאן, אשר ממוקדם בעיר בוסאן בדרום מזרח דרום קוריאה. העיר בוסאן כמו עוד ערים אחרות בדרום קוריאה נהנית מאזור מסחר חופשי (Free Economic Zone), ולכן מושכת אליה ספינות מכל רחבי הגלובוס. העיר בוסאן מדורגת רביעית אחרי סינגפור, טוקיו וכמובן סאול, בין הערים המובילות באסיה. בנוסף, בוסאן מדורגת במקום ב-8 במרכזי האסיה \ פסיפיק של המרכז הפיננסי העולמי (Global Financial Center Index) (נכון ל2014). 

הסכמים ורגולציות

ישראל ודרום קוריאה חתמו על מספר הסכמים משותפים על מנת להפוך את המסחר בין שתי המדינות לפשוט יותר. ב1966 הן חתמו על הסכם שיתוך פעולה ועזרה הדדית בנושאי מכס, בשנת 1977 על מזכר הבנה על שיתוף פעולה תכני, וכן אמנה למניעת כפלי מס והעלמת מסים לגבי הכנסה והון. מעבר לכך המדינות הסכימו גם על שיתופי פעולה בנושא תקשורת ושירותי דואר, ובשנת 2000 על שיתוף פעולה כלכלי. ההסכם האחרון בין שתי המדינות נחתם ב2015 על מנת להקל בסחר בין המדינות. לפי ההסכם, חברות המייבאות ומייצאות, מישראל ומדרום קוריאה כאחד, ייעלו את תהליך הכניסה למדינה ושחרור הסחורה על ידי המכס.