קמבודיה – סקירה כלכלית

רונן אתלאי, תכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה | 26 אפריל 2018

  • מטבע: ריל קמבודי
  • תמ"ג: 02 מיליארד דולר
  • תמ"ג לנפש: 1,269.91דולר
  • קצב הצמיחה של התמ"ג: 9% שינוי שנתי
  • הכנסה לאומית גולמית לנפש: 3,510 דולר (PPP)
  • הכנסה לאומית גולמית:27 מיליארד דולר (PPP)
  • משתמשי אינטרנט:1% מהאוכלוסייה (2011)

קמבודיה היא היצואנית ה-66 בעולם. בשנת 2016, ייצאה 10 מיליארד דולר וייבאה 11.7 מיליארד דולר, מה שהביא למאזן סחר שלילי של 1.64 מיליארד דולר. בשנת 2016, התמ"ג של קמבודיה היה 20 מיליארד דולר ותמ"ג לנפש היה 3.74 אלף דולר.

  • עיקר היצוא הקמבודי: חליפות גברים/נשים, חולצות טריקו, סוודרים, הנעלה ועור.
  • עיקר היבוא הקמבודי: בדים סרוגים, נפט מזוקק, סוגים שונים של בדים סינתטיים, רכבים וזהב.

שותפות הסחר העיקריות של קמבודיה:

מדינות היצוא: ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, יפן וקנדה.

מדינות הייבוא: סין, הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה ואינדונזיה.

קמבודיה חברה בארגון הסחר העולמי (WTO) משנת 2004. היא אחת מתוך 10 מדינות החברות באיגוד דרום-מזרח אסיה (ASEAN), המדינות כקבוצה הן שותפות הסחר השנייה בגדולה באירופה אחרי סין. אזור Asean הוא שוק דינמי עם כ 640 מיליון צרכנים. קמבודיה היא אחת משלוש המדינות המפותחות ב- Asean. האיחוד האירופי פועל בשיתוף פעולה הדוק עם Asean בכללותו. שיתוף הפעולה נשמר באמצעות דיאלוג האיחוד האירופי-אסיאתי אשר כולל דיונים על סוגיות סחר והשקעות ברמה הרשמית הבכיר מבחינה כלכלית.

היום, עשרות שנים לאחר סיום הדיקטטורה והטבח, הדמוקרטיה צוברת לאיטה אחיזה במדינה ואף הכלכלה מתחילה לצמוח. כן, שינויים חיוביים מתרחשים שם אך הדרך אל הנורמליות אך עדיין ארוכה הדרך אל השגשוג. המדינה מקיימת רמת פעילות כלכלית נמוכה. שירותים לא מפותחים ומעט מאוד תעשיה משאירים את הזירה העיקרית לחקלאות שהייתה ונותרה עדיין, מרכז הכלכלה של קמבודיה.

על מנת להתפתח, קמבודיה מחפשת השקעות והיא מציעה לשם כך את מה שיש לה ובשפע: קרקע, מים ועלויות עבודה נמוכות. שכר העבודה המקומי הוא מהנמוכים באסיה. כמו כן, עלות האנרגיה נמוכה (סולר, חשמל). קרקעות ממשלתיות המיועדות לחקלאות עומדות למכירה בכל רחבי הארץ, שטחים נרחבים מוצעים למכרז בתנאים נוחים, עלות נמוכה של רכישת קרקע. בניגוד לנעשה במדינות אחרות באזור זה כמעט ואין כל רגולציה על רכישת קרקעות ממשלתיות בידי זרים. הרוכש מקבל פטור ממסים למשך מספר שנים מתחילת הנטיעה, ולאחר מכן חל מיסוי באחוזים נמוכים.

האטרקטיביות של הכלכלה נמוכה, רמת ההשכלה הנמוכה יוצרת קשיים לאתר כוח אדם ניהולי וטכני מוכשר, התשתיות המפגרות יוצרות תקלות וצווארי בקבוק, ושטחי הקרקע המוצעים הם בדרך כלל חלקות יער טרופיות שיש לעקור ולהכשיר לפני תחילתה של פעילות. כל זה מצריך השקעה, ופירוש הדבר הוא שעלות ההכשרה גבוהה מעלות הרכישה. כן, המחירים בדולרים. המטבע הממשלתי, שאינו סחיר בשוקי העולם, גם לא קורץ לתושבי המדינה ובחיי יום יום ולמעשה הדולר האמריקאי נפוץ יותר ממנו במגזרים רבים ומהווה כמעט הילך חוקי.

איש עסקים אשר יחליט להשקיע בחקלאות הקמבודית ייהנה, כפי שתואר עד כה, מקרקע זולה ובשפע, תובלת נהרות ושפע משקעים לצד עלויות כוח אדם ואנרגיה נמוכות. לצד זאת הוא יצטרך לתת פתרון לכמה אתגרים לא פשוטים. הגידולים הזמינים לו הם כמובן טרופיים ולרובם אין בישראל ידע מקצועי מחקרי תומך, מה שיחייב הבאת ידע מקורות אחרים. הממשל נכון לסייע בדרכים רבות אך מימון אינו אחת מהן. המדינה סובלת מחוסר כיס כרוני וכל הקמת פרויקט מחייבת הבאת מימון בגובה של 100%. כן, אמנם יינתנו הטבות במחיר הקרקע ובמיסוי, אך לא יינתן ולו אחוז בודד אחד של מימון מכספי המדינה.

על מנת להבין את עומק חוסר הכיס נציין שבקמבודיה כמחצית מתקציב המדינה מגיע מגופי סיוע בינלאומיים, וגם זה לא מספיק. למרות הסיוע הזה 70% מתושבי המדינה מתקיימים על לא יותר מ-2 דולר ליום, וילד אחד מתוך שלושה סובל מתת משקל. גם השחיתות, שעדיין לא הוזכרה כאן, מהווה אתגר מורכב. כן, השחיתות עוצרת קידמה כלכלית ותורמת לעוני. העיתון Global witness מונה את קמבודיה בין 20 המדינות המושחתות בעולם, לצד עמיתות מפוקפקות דוגמת אנגולה ואפגניסטן.

כלכלת קמבודיה מבוססת בעיקרה על החקלאות אשר תרומתה כ-50% מהתוצר הלאומי הגולמי. כ-75% מכוח העבודה בקמבודיה עוסק בחקלאות ובעיקר בגידולי האורז, גומי, קסוואה וקני סוכר.

מספר תחומי פעילות עברו שינוי ניכר בשנים האחרונות: תעשיית הטקסטיל והביגוד מעסיקה יותר מ-300,000 בני אדם (כ-5% מכוח העבודה במדינה), מאז שנת 2005 נמצאת תעשיית הטקסטיל הקמבודית בתחרות עיקשת עם סין הודו, וייטנאם ובנגלדש. 70% מהייצוא מקמבודיה הוא טקסטיל וביגוד. נפט ומחצבים: בשנת 2005 נמצאו מקורות נפט במים הטריטוריאליים של קמבודיה. גם תחום הכרייה והמחצבים נמצא בתנופה גדולה, במיוחד באזורים הצפוניים. ההזדמנויות בתחום זה כוללות מחצבים כגון בוקסיט (מינרל טבעי), זהב, ברזל ואבנים יקרות. תחומים אלה מצריכים השקעה רבה בתשתיות ובפיתוח. ייצוא גומי גולמי עלה ב-50% במהלך שנת 2011, וזהו אחד ממוצרי הייצוא המרכזיים של קמבודיה.