סקירה כלכלית – ארמניה

אנדריי קוגן, תכנית השגרירים של לשכת המסחר ישראל-אסיה | 25 אפריל 2018

תמ"ג:

  • הערכה לשנת 2016 – 25,780 מיליון $.
  • דירוג עולמי – 137 בעולם.
  • תמ"ג לנפש – 8466$.
  • דירוג עולמי לנפש – 143 בעולם.

ארמניה – מדינה תעשייתית-חקלאית. בבעלות המדינה ישנם מקורות משמעותיים של ערד, עופרות-מתכת, אבן בנייה, מים מינרלים, מכרות של מתכות יקרות בניהן זהב ואבני חן למחצה.

התעשיות המפותחות באופן משמעותי הן תעשיות ליצור טקסטיל, גומי סינטטי, מזון, יצור חומרי בניה ובניית מכונות.

על פי המגזין הכלכלי "פורבס", ארמניה נמצאת במקום 56 בעולם בין רשימת המדינות "הטובות בעולם בשביל עשיית עסקים". לצד זה, ע"פ מדד הבנק עולמי לשנת 2015, ארמניה נמצאת במקום 35 בקטגוריית "קלות בניהול עקסים".

בנוסף לכך, בהתאם לפרסום השאר פורסם ב-2016 מטעם המכון הקנדי של פרייזר ארמניה תופסת את המקום ה-18 בעולם אודות החופש הכלכלי.

ב-2007 נשלמו עבודות הבנייה של צנרת להספקת הגז הטבעי מאיראן.

רקע היסטורי

בעידן הסובייטי בארמניה נוצרה תעשייה מודרנית, הרפובליקה סיפקה לשוק הפנימי של ברית המועצות מכונות וציוד יצור, טקסטיל וסוגי תעשייה אחרים בתמורה להספקת חומרי גלם וחשמל. החקלאות התפתחה על בסיס קומפלקסים חקלאיים גדולים ומרכזיים.

הסכסוך סביב "נגורנו קראבך", הקרע בין קשרים כלכליים פנימיים וסגירת הגבול התורכי-ארמני הוביל לנפילה משמעותית במדינה בתחילת שנות ה-90. מפעלים רבים חדלו את עבודתם מפאת המחסור בחומרי גלם ומשאבי אנרגיה, החקלאות חזרה להתבסס על האופן המסורתי שהיה בעל שיעור תפוקה נמוך ומצומצם.

לאחר השגת העצמאות של ארמניה, המדינה ביצעה מספר רפורמות בשוק המקומי, בניהן הפרטה ומדיניות של מימון תקציבי, אך למרות זאת, הבידוד הגאוגרפי, היצוא המוגבל והמונופוליזציה של משקים עיקריים גרמו לארמניה להיות רגישה מאד לתופעות של משברים בכלכלה העולמית ודעיכה כלכלית ברוסיה.

ב-1994 ממשלת ארמניה יזמה את התוכנית לליברליזציה של הכלכלה שנתמכה על ידי משרד הפנים הארמני מה שאיפשר בסופו של דבר להוריד את האינפלציה, לייצב את המטבע המקומי ולהפריט את מרבית העסקים הקטנים והבינוניים.

באמצע שנות ה-2000 הצמיחה השנתית של ארמניה הייתה מעל 10% אך בשנת 2009 ארמניה חוותה נפילה כלכלית חדה, התמ"ג ירד יותר מ-14%, למרות ההלאוות הגדולות מארגונים בינלאומיים.

הסיבות העיקריות שהביאו למשבר הכלכלי של ארמניה היו הצמצום החד של המגזר הבנייה וירידה מהכנסת העובדים שהיגרו לחוץ למדינה לטובת עבודה משתלמת יותר.בשנת 2010 ניתן לראות התאוששות חלקית בכלכלה הארמנית.

יצוא ארמני:

מרבית המוצרים שארמניה מייצאת הן מתכות לניהן כגון – מוליבדן, יצקת נחושת ושאר מתכות רכות.

  • מים מינרלים.
  • גומי סינטטי.
  • חומרי בנייה.
  • גידולים חקלאים.
  • משקאות לא אלכוהולים.

יחסי כלכלה ומסחר בין ישראל וארמניה:

מאז עצמאותה, ארמניה זכתה לתמיכה כלכלית ומסחרית מישראל, ועודנה מהווה אחת משותפות הסחר העיקרית שלה. על פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA, ‏כ-4.8% מכלל היבוא הארמני מקורו בישראל, וכ-7.1% מכלל היצוא הארמני מופנה לישראל.

במהלך שנת 1997 חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה, אשר אישר קיום טיסות סדירות ביניהן. אך עד שנת 2012, הופעל הקו בין ירוון לתל אביב רק על ידי חברת התעופה הארמנית ארמאוויה. בחודש נובמבר 2012 אישר שר התחבורה הישראלי, ישראל כץ, לחברת ארקיע, להפעיל טיסות סדירות בין שתי המדינות.

בתחילת חודש מרץ 2015 הושלמה הקמתה של לשכת המסחר ישראל-ארמניה בעקבות ביקורה של משלחת בראשותו של עו"ד צבי קן תור ואנשי משרד החוץ בביקור בן שבוע בארמניה. במקביל הוקמה לשכת מסחר ארמניה- ישראל. שתי הלשכות יפעלו לקידום יחסי סחר בין המדינות מאחר שלמדינות אין נציגויות דיפלומטיות רשמיות.

ראש הלשכה נפגש במסגרת ביקורו בארמניה עם שורה ארוכה של גורמים בכירים בממשלה הארמנית ובכירים בתעשייה, בחקלאות ובעולם האקדמי ולדבריו קיים בארמניה צמא אדיר לידע ולטכנולוגיות ישראליות בשורה של תחומים כגון חקלאות, אנרגיה ירוקה, מים, פרמצבטיקה, מכשור רפואי, תשתיות ועוד. משימה הראשונה בה צפויה לטפל לשכת המסחר בעת הקרובה היא הסדרת קו תעופה ישיר על מנת לממש את הפוטנציאל המסחרי בין המדינות. לשכת המסחר ישראל ארמניה מדגישה כי חברות הסוחרות עם רוסיה ומדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר יכולות ליהנות מהטבות מפליגות לאור הסכם הסחר החופשי, ככל שאלו יעבירו מרכזים לוגיסטיים ומפעלים לארמניה. כמו כן קיימות בארמניה הזדמנויות עסקיות משמעויות ביותר בארמניה בתחומי היהלומים, האלקטרוניקה, התרופות,  ובתחומים נוספים אשר יאפשרו יצוא חופשי ממיסים ומרגולציה לרוסיה קזחסטן ובלרוס. במסגרת הביקור בארמניה, נתבקשה לשכת המסחר לסייע בנושאי משק החי כמו פרות לבקר וחלב וכן בנושאי חממות וחקלאות כגון רשתות נגד ברד לעצים נשירים.  נוסף על כך, נתבקשה לשכת המסחר על ידי סגן שר האנרגיה לסייע גם בכל הנושאים של הגברת היעילות האנרגטית ואנרגיה חלופית כגון אנרגיה סולרית, הידרו אלקטרית, ואנרגיה מפסולת. בכוונת לשכת המסחר לפעול לפיתוח קשרים בין מוסדות אקדמאים בישראל ובארמניה וכן קשרים בתחום החממות הטכנולוגיות ונושאים נוספים.